צד"י פשוטה משונה

נראה כאילו הבסיס של האות הוא הראש הימני. והראש השמאלי מחוברת לגוף זה.

בכל זאת כשר, כי אין זה שינוי גדול בצורת האות.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: צד"י פשוטה

חדירת עוקץ לחלל הבי"ת

עוקץ הב' השניה נראית כסותמת חלל הב' הראשונה.

נראה שהיא כשרה, כי לא נשתנה צורת הב' והעוקץ אינו נוגע בה. ברור שמצוה למחוק חצי מהעוקץ הזה.

שאלות על צורות האותיות

הע' מושבה בקושי בולט - שאלת תינוק אם לא יקראנה ט'.

גג הכ"ף פשוטה רחבה - שאלת תינוק אם לא יקראנה ר'.

הת' בקושי ניכרת בליטת רגל שמאל - שאלת תינוק אם אינה חי"ת. 

דוגמאת נוספות של שאלה זו על העייני"ן.

ה"א שנראית ממש כחי"ת

לענ"ד זה חי"ת.

יש דיעות אחרות בענין, שכל שיש הפסק משהו, מכשירים.

הפסק בשם קדוש, ותיקן בלי לקדש בפיו קדושת השם

שאלה:
היה הפסק באות של השם, אמנם ידעתי שזהו שם אבל שכחתי לקדש בעת התיקון ותקנתי. מה הדין?
ומה הדין במקרה הנ"ל - אם יש ספק אם היה הפסק?

תשובה:
אם ודאי שהיה הפסק, והאות היה בודאי פסול לפני התיקון - אזי אין תקנה בדבר, ותצטרך לגנוז.
אבל אם היה ספק אם היה בו פסול, אז יש להכשיר בדיעבד אחר התיקון. וראוי [לרווחא דמילתא] להעביר עוד פעם דיו על השם [על מקום התיקון] ולקדשו שניה.

סופר שאינו כשר לכתחילה, אלא בדיעבד

ראה ההגדלה

הרבה ממי"ן הגג משוך שמאלה הרבה יותר מדי - סתם. לא היה שום דחק לסופר לכתוב המ"ם כדינה ועשאה בצורת דיעבד מלכתחילה. הרי זה רק כשר בדיעבד, אם הגג משום הרבה לשמאל.

נמצא שהסופר עצמו - או שלא למד, ואז הוא פסול אף בדיעבד, או שלא איכפת לו לכתוב צורות שאינן לכתחילה ללא טעם - ואז הוא פסול לכתחילה, ואפשר שבדיעבד הוא סופר כשר. צ"ע.

הצ' כשרה, אבל כנראה שגם כאן עושה הסופר מה שמתחשק לו.

רי"ש ללא רגל

רי"ש פסולה אין לה [שיעור] ירך.

מ"ם סתומה בלי צורה

ראה הגדלה

המ"ם הראשונה פסולה - היא לא סמ"ך ולא מ"ם.

המ"ם השניה - גגה עובר הרבה לצד שמאל, פסולה לכתחילה [כמבואר בשו"ע רבינו לענין אות ירך שמאל של ה'] ובדיעבד אם אי אפשר לתקנה היתה כשרה. אבל כאן אפשר היה לתקנה, למחוק עד הסוף ולכתבה שוב כדינה.

זיי"ן מקולקלת

נראה לי שהז' השני מקולקלת ופסולה - אין ראשה עובר מצד ימין.
כבר הארכתי בזה, ראה: פורום לנושאי סת"ם: צורות פסולות באותיות וי"ו וזיי"ן, פורום לנושאי סת"ם: זיי"ן פסולה.

מזוזה גלולה לא נכון - והאותיות שוכבות על צידן

המזוזה צריכה להיות גלולה [לרוחב] מאחד כלפי שמע, כאשר המזוזה קבועה בעמידה, והכתב עומד כמו עמוד בס"ת [אלא שהוא גלול].

כאן גללו את המזוזה לארכה, מלמעלה למטה, וקבעו את הקלף בעמידה, ונמצא הכתב בשכיבה.

הקביעה הזו פסולה [כלומר אינו מקיים מצוה כך] כי נפסק בשו"ע [יו"ד סי' רפט] שהמזוזה צריכה להיות עומדת ולא שוכבת, ואם שוכבת פסולה. פי' בין שהקלף בשכיבה, בין שהכתב בשכיבה, פסול.

פשוט שאין הקלף עצמו נפסל, ואם המזוזה נמצאת כשרה בהגהה, יש רשות לחזור ולקבעה בעמידה כדין, ותהא כשרה.

ה"א פסולה - נעשית חי"ת

הה"א הראשונה בשם פסולה, אע"פ שיש הפסק דק, מ"מ היא חי"ת גמורה [כלומר אם היה צריך להיות כאן חי"ת, היה מותר לתקנה כחי"ת של רש"י].

כ"ף נגעה למ"ם

אני חושש שזה פסול שאי אפשר לתקן.

טעה וקידש קוצו של יו"ד במזוזה - לשם קדושת תפלין

שאלה: באתי לתקן קוצו של יו"ד במזוזה, וטעיתי ואמרתי "לשם קדושת תפלין" מה דינה?

תשובה: במקרה זה שהטעות היה בקוץ ר"ת - התיקון קל מאוד אפשר למחוק את הקוץ, ולחזור לכתבו "לשם קדושת מזוזה". אמנם אם זה קשה ביותר, נראה לי שמספיק שתעבור על הקוץ מעט להוסיף לעביו [לא לארכו] "לשם קדושת מזוזה".

מה שאמרת "לשם קדושת תפלין" עבור מזוזה לא מועיל כלל, כי זה קדושה אחרת.

אמנם בקוצו של יו"ד יש להקל קצת [להתיר לעבור עליו בלבד ולהוסיף מעט לעובי כנ"ל "לשם קדושת מזוזה"], כי לא ברור לגמרי שהקוץ עצמו צריך כתיבה לשמה, ואע"פ שבודאי יש להקפיד ולהחמיר שגם עשיית הקוץ [בגלל שמעכב בצורת האות] יהא לשם קדושה, מ"מ יש גם צד אחר לומר שבהוספת מעט לשם קדושה סגי, כי הקודם אם אינו כשר נחשב כאינו 'קוץ', אלא מיותר.

וי"ו גולם

לוי"ו הזה אין ראש רק קוצים בולטים מהגולם !!!
אפשר לראות יותר טוב בהגדלה.

נו"ן

הנו"ן [נראית נטויה ועקומה לאחור] ראשה רחב מעט יותר מהמושב. אין זה צורתה לכתחילה, כי צריכה שהמושב יהא רחב מעט יותר מהראש - ולא להיפך.

אמנם לדינא עדיין כשרה [ואע"פ שמבואר בדעת קדושים שאם ראשה רחב מהמושב שהיא פסולה, היינו כשהיא רחבה הרבה מהמושב, אך כאן רק משוכה מעט ועדיין צורת נו"ן עליה].

השאלה כאן: האם אפשר לשפר את צורתה?

אפשר להוריד קצת מקצה שמאלי של הראש, ולהמשיך את המושב מעט [אבל לא כדאי למושכו הרבה, שמא יתקלקל צורתו ותיראה כמין כ"ף].

יו"ד ארוכה כשיעור ו'

הי' ארוכה מדי - היא ממש כשיעור ו'. לענ"ד דעת אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו, שלא מועיל כלל קריאת תינוק להכשיר [אולי מועיל קריאת התינוק כדי לתקנה, אבל לא להניחה כמו שהיא ארוכה].

יש בליטה של מושב הט' שמאלה. יש כאן בעיה של התדמות לע' - אמנם נראה שבמקרה כאן התינוק יכירנו כט', אבל אין זה צורתה לכתחילה.

ראה עוד דוגמאות רבות של י' ארוכה תחת התוית: יו"ד ארוכה - התוית נמצא בהמשך הדף, תקליק על זה ויפתח הדף הנדרש.
וראה: פורום לנושאי סת"ם: יו"ד עם רגל ארוכה