שאלה על יו"ד

גוף היו"ד משוך, וגם הירך משוך, והוא עלול להידמות לכ"ף, או סתם שינוי בצורתה - לכן צריכה שאלת תינוק.

שאלה על מ"ם, והערה נחוצה על בי"ת

הערה על בי"ת: הבי"ת הזו כשרה כי היא מרובעת היטב למטה. אמנם - אין לה עקב, לא יתכן שעקב עולה עד ראש [גג] הבי"ת!! והרי מבואר בב"י ושו"ע אדמו"ר שלאות בי"ת לכתחילה צ"ל עקב דוקא בולט מקו היורד.

הדבר הזה חשוב ביותר - כי לפעמים סיום [תחתית] הקו האמצעי מעוגל מעט [בכתב חב"ד]. אם העקב ברור, הרי זה מציל את הבי"ת. אבל ב"עקב גבוה" הרי זה בעצם גב האות, והיא עגולה ככ"ף, כפי שהראיתי כמה פעמים בפורום הזה.

המ"ם סתומה - נפל עליה דיו למטה. לדעתי צריכה קריאת התינוק [שלא יטעה בה כסמ"ך] לפני תיקון.

יו"ד הצד"י נוגעת לצואר

מותר לגרר הנגיעה, כמבואר [שו"ע אדמו"ר סי' לו אות אל"ף] ביו"ד האל"ף שנוגעת עוקצה השמאלי לגג האל"ף, שהיא כשרה, הוא הדין כאן.

(ואין לחשוש לחומרת המקדש מעט [באות גימ"ל ס"ק יב] שחושש בירך הגימ"ל שיש מקצה הירך הזו נגיעה דקה לקצה ירך ימין, אע"פ שניכר הלבן המפריד בין שתי רגלי הגימ"ל, שמא נחשוב הכל [כל החלל] כמלא דיו, ונהפכה לנו"ן.

דגם בגימ"ל הנ"ל אין לחשוש לאות חלולה, אלא כפי שהיא נראית לעין דוקא, אם נו"ן אם גימ"ל. וכ"כ בספר משנת הסופר [ביאור הסופר ד"ה תהא, בעמוד מד].

אבל העיקר, שקו משוך בשוה הוא חידוש שנחשב פסול בצורת האות [שאינה כתיבה תמה], וב"קו משוך" מודה המקדש מעט שאין להחשיב כל החלל כסתום בדיו, כדמוכח בדבריו שם).

אל"ף משונה

נראה לי שהאל"ף הזו פסולה -

בגלל שהנקודה העליונה גודלה מוגזם, נשתנה צורתה.

שאלה על גימ"ל

הגימ"ל [דגנך] יש בה שתי בעיות:

א.  היא דומה למין נו"ן (ואילו מטעם זה לבד - היה ראוי לשאול תינוק),

ב.  הרגל שמאל דבוקה לגמרי לרגל ימין, וכדין יו"ד האל"ף הנוגע לגמרי לגגה [קו משוך בשוה] יש לפסול (למנהגי אשכנז, שנוהגים לעשות ירך שמאל של הגימ"ל כיו"ד תלויה בעוקצה לירך ימין. משא"כ לקצת מנהגי ספרד [בעבר, הקרוי היום "גימ"ל באגדדי" - כלומר שכן נהגו בבאגדד לעשות הגימ"ל דבוקה לגמרי לירך ימין, כמין מושב לנו"ן, אלא שירך ימין יורד למטה היטב] אין פסול בזה).

לענ"ד במקרה זה שלפנינו - יש לפסול. ואין להורות בה, לא תיקון [בהוספת דיו], ולא שאלת תינוק.

שאלה על בי"ת

לא יודע מה קרה לבי"ת הזה??

אבל אני דן על הצורה שלה. דינה שאלת תינוק, ואם יקראנה חייבים לתקנה.

תי"ו - רגליה מדובקות ודומות שיוצאות מאמצע הגג

הרגליים של הת' נדבקו קרוב לגג, ודומות כאילו שתיהן יוצאות מאמצע הגג (אילו זה היה באמת כן, שלא היה כלל חלל בגג בין הרגלים - היה פסול, אבל כאן) -

היות וצורתה ניכרת לכל, היא כשרה.

אלא שאולי יש להחשיב מקום הנגיעה של הרגליים, כנתעבה הגג, וממילא תצטרך שיעור בירכיים כעובי הגג (כמדומה לי שיש שיעור גם כנגד עיבוי זה) -

מהיות טוב, ראוי לגרר מבין הרגליים להיטיב צורתה (ופשוט שאין בזה ח"ת, כי האות כשרה על פי הדין).

ראה דוגמאות נוספות לבעיות שנזכרו כאן (אמנם לא כולם שוים לגמרי, אך יש ללמוד מכל אחד על הכללים הנ"ל):

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/07/blog-post_99.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_33.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/04/blog-post_65.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/03/blog-post_27.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2014/06/blog-post.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2013/11/blog-post_10.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2013/11/blog-post_10.html

ו' ארוכה כנו"ן פשוטה

הו' ארוכה מאוד ותינוק נשאל, וקראו נו"ן פשוטה.

הוא פסול.

זיי"ן - יריכה עקומה וכפופה לאחור

הז' השניה כפופה ועקומה לאחור - אני חושש שזה שינוי צורת האות והיא פסולה.

ראה דוגמאות נוספות:

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/05/blog-post_81.html

http://hebrewstam.blogspot.com/2015/09/blog-post_6.html

קו משוך בשוה - אין לקו הזה ראש

ראש ימין הוא קו דק [משוך בשוה] ויוצאין ממנו עוקצים לבד, אבל אין לה ראש !! והיא פסולה.

אמנם לדעת הצמח צדק ומקדש מעט מותר לתקנה בהוספת דיו, אך עד שיתקנה - אינה כשרה.

יו"ד עליונה באל"ף - קו משוך בשוה, אין לו ראש בולט מעבר לירך, רק עוקץ לבד בולט.

כנ"ל, מותר לתקנה בהוספת דיו, אך עד שיתקנה אינה כשרה.

שאלות חמורות בבי"ת

העקב בבי"ת כל כך גבוה ואינו מרובע - לי זה נראה כגב של כ"ף ממש. והרי העיקר החלק התחתון של הבי"ת, והוא דומה ממש לגב הכ"ף. 

הבי"ת הזה עקבו עגול, הוא ממש ככ"ף.

הפסק בצד"י

היו"ד לא חובר לגוף הצד"י [כנראה הסופר שכח לחברו] -

נראה לי שאסור לתקנה בתפלין ומזוזה משום כתיבה שלא כסדרן. ואע"פ שאין ליו"ד ירך כלל, מ"מ נראה ברור שיש כאן שתי אותיות יו"ד ונו"ן, אלא שליו"ד חסר רגל, וכל שנראה לעינים על ידי ההפסק שנשתנה לאותיות אחרות, א"א לתקנו.

ואין זה דומה למה שנוהגים להקל בצד"י של כתב האר"י, כאשר ליו"ד יש ירך בצד שמאל, אלא שמופסקת מהגוף, דנוהגים להתיר תיקונה ע"י קריאת התינוק, כי על ידי הירך המהופך צורת הצד"י עליה, משא"כ בנידון דידן.

ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/10/blog-post.html
http://hebrewstam.blogspot.com/2015/11/blog-post_27.html
http://hebrewstam.blogspot.com/2015/07/blog-post_89.html

שער ככיפה

שער גדול לפני דלת הכניסה - חייבת במזוזה, כי הוא שער חשוב של כניסה לבית. אמנם בלי ברכה, כי אין בה דלת.

יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון של החלק העומד ישר בכיפה, ולא בשליש של כל גובה השער.

הקו הצהוב מסמן סיום מזוזת השער [כלומר החלק הניצב], ומקום המזוזה מסומן באדום.

החלק העגול ככיפה, נידון כמשקוף השער ולא כחלק ממזוזות השער.

השוה ל: https://hebrewstam.blogspot.com/2014/11/blog-post_15.html

נו"ן פשוטה כעין וי"ו

אני חושב שהנו"ן פשוטה הזו פסולה, היא יותר דומה לוי"ו מ[ראש] זיי"ן.
ראה גם - https://hebrewstam.blogspot.com/2014/10/blog-post_76.html

נגיעה בטי"ת

נראה לי שמותר לגרר את הנגיעה הזו בטי"ת, כי היא דקה ולא נשתנה צורתה.

לרווחא דמילתא, הייתי שואל תינוק לקרותה - שלא יטעה בה לקרותה סמ"ך, לפני התיקון.

בריכת שחיה - מזוזה

פתח לבריכת שחיה [ביתית] - האם הפתח הזה חייב במזוזה?

נראה שבריכות שחיה של היום צריך לקבוע להן מזוזות (בלי ברכה). ואין דינם כבית מרחץ שפטור ממזוזה משום שאינו דיור של כבוד. כי עיקר פעולת הרחיצה בעירום, ובזה נחשב דיור שאינו של כבוד. אבל היום בריכת שחיה אינה רחיצת הגוף, ואינה בעירום, אלא פעולה של התעמלות ותענוג. ולכן יש להחשיב זה חלק מהדיור של האדם [עכ"פ מן הספק].

כל זה דוקא - אם אין השחיה ורחיצה בבריכה בעירום. אבל אם רגילים לשחות שם בעירום - אסור לקבוע בה מזוזה, כי אז דינו כבית המרחץ.
גם אם לפעמים מתלבשים שם ועומדים לזמן מה בעירום, אין זה מחשיבו לדיור שאינו של כבוד, כי עיקר השהיה ודיור הוא של כבוד. ופשוט (שבמקרה זה, וכדאי בכל המקרים) שיש לכסות המזוזה, כדין חדר שיש טינוף וכדומה, שצריך לכסותה שלא תהא נראית.