שאלה: מי שכתב בתפלין קרוב לסוף שורה א' מלה מיותרת והמשיך וכתב חצי שורה ב', וגרר התיבה המיותרת, ונשאר ריוח יותר מט' אותיות פנוי. האם יכול לקפל הקלף ממקום הגרר ולתפור, כך שמלמעלה נראית הפרשה כולה בהמשך אחד, כי הקלף המיותר מקופל ותפור מאחור?
תשובה: לא, אסור לעשות דבר זה, כי קלף התפור הנ"ל, נחשב כמו כתיבת הפרשה על שתי קלפים תפורים או מדובקים שפסול לרוב הפוסקים, כמבואר ביורה דעה סימן רפח. וגם למכשירים כתיבה על שתי קלפים מדובקים יחד היינו רק אם דיבקן או תפרן לפני הכתיבה, אבל כאן המשך המלים שאחר התיבה המיותרת נכתבו לפני שתפרן.
לפי כל מה שכותב הרב נראה ברור שאתה שולל לחלוטים האפשרות שמובא בקסת הסופר (כך זכורני) שיש אפשרות לבטל המקום הפנוי, שלא יהיה ראוי לכתיבה ע''י שעושים חורים וכדומה
השבמחקחשבתי מעניין וראוי לעלות הנושא הזה לפורום
יש לחפש בתוית "ריוח כשיעור פרשה" וכתבתי על עשיית נקבים.
השבמחקהענין שאני כותב כאן, אינו נוגע לענין עשיית הנקבים. כי הנקבים נראים על הקלף, ואע"פ שיש מקום פנוי, הוא אינו ראוי לכתיבה מחמת הנקבים, ולכן לא נחשב לשיעור פנוי וריוח פרשה באמצע הפרשה.
משא"כ הנידון כאן, הוא לקפל את הקלף לאחור שלא יראה, האם מהני - ולענ"ד לא מהני ונחשב, או שהקלף נשאר פתוח [וממילא נשאר הריוח] כבתחילה, או אם נחשב החלק המקופל כנחתך, הרי שהפרשה כתובה על שני קלפים מדובקים או תפורים שפסול, כפי שכתבתי בפנים.
יותר נכון לחפש תחת התוית: עשיית נקבים למעט שיעור הריוח
השבמחק