טעות בקידוש הכתיבה

שאלה:  מי שקידש הכתיבה לפני כתיבת התפלין, אבל מסופק אם הוא אמר "לשם קדושת תפלין" או "לשם קדושת מזוזה" - מה הדין?

תשובה:  היות שקידוש הכתב הוא מדין תורה [עיין שו"ע רבינו סי' לב סעיף לא] נראה שספק דאורייתא לחומרא, ודין פרשיות הללו כמי שלא קידשן כלל, ופסולות.

למ"ד הפסק ניכר לפני הירך

תחת הל' היה גיד, כאשר הוסר הגיד מהקלף, נשאר הפסק ניכר בין ירך ומושב הלמ"ד. האם מותר לתקנה בתפלין שלא כסדרן?

לפי דעת הצמח צדק בודאי מותר לתקנה שהרי צורת ל' ניכרת בה. אך לפי המשנה ברורה היא פסולה, והדעת נוטה [שלפי דעת המ"ב] שאי אפשר לתקנה, משום שחסר בגופה, וההפסק גדול וניכר היטב.

הפסק יו"ד הצד"י מהנו"ן

ההפסק בצד"י הזו הוא מעט, והאות צד"י ניכרת להדיא, ולא נראית כיו"ד ונו"ן. ועל כן מותר לתקנה בתפלין (אף שלא כסדרן, כמבואר בשוע"ר סימן לב סעיף ל).

בצד"י זו ההפסק גדול והאותיות יו"ד ונו"ן ניכרים כשתי אותיות, ולא כצד"י - על כן אסור לתקנה שלא כסדרן (כמבואר בשו"ע שם).

רי"ש

רב נשאל על הרי"ש הזה ופסלו, כי יש לו זוית חדה נוטה לאחור, והוא דומה לדלי"ת.

(לענ"ד היה אפשר לדונו בשאלת תינוק, מאחר שהגג משופע מעט - אין זוית חדה ממש. אבל אין אחר מעשה רב כלום).

שיעור אורך רגלי החי"ת

רגל שמאל של החי"ת ארוכה יותר מרגל ימין (בצורה ניכרת) -

החי"ת כשרה כי עדיין שיעור שתי רגליה כשיעורי ווי"ן וזייני"ן (ולא כאורך נו"ן פשוטה).

אבל אם היתה אחת מרגליה ארוכות כשיעור נו"ן פשוטה [לדעתי אליבא דשיטת שו"ע רבינו בסימן לו אות ח) הרי זו שינוי גמור מצורת החי"ת של רבינו תם [שתי זייני"ן], וכל שכן אם שתי רגליה שוות וארוכות כשיעור נו"ן פשוטה.

וכן אם רגליה קצרות [או אחת מהן] כשיעור יו"ד, ולא כשיעור וי"ו או זיי"ן - לדעת רבינו פסולה (ולא כמשמעות האחרונים שמהני שיעור מלוא אות קטנה באות חי"ת) כי נשתנה לגמרי מצורת זייני"ן.

ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2017/05/blog-post_9.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_14.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/03/blog-post_29.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/01/blog-post_24.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2013/08/blog-post_20.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2013/07/blog-post_108.html

שאלות על צורות אות

רגל התי"ו ארוכה - צריך שאלת תינוק האם לא יטעה בה התינוק כפ"א פשוטה.

רגל ימין של החי"ת קצרה הרבה מרגל שמאל - כשרה בדיעבד.

המ"ם סתומה גופה עגולה בצד ימין. כשר בדיעבד.

יו"ד כחי"ת קטנה

עוקץ שמאל של הח' ארוכה, והיא נראית כח' קטנה. שלושה תינוקות קראוהו חי"ת. לכן זה פסול.

ריוח מיותר במזוזה בין השרטוטים

המשרטט השאיר ריוח גדול בין השרטוטים לפני ובשעריך. האם זה פוסל?

האם זה נידון כריוח פרשה במקום שאינה צריכה?

כ"ף ויו"ד סמוכות

הכ"ף ויו"ד סמוכות זו לזו יותר מדי, ועלולות להיקרא מ"ם פתוחה.

צריך שאלת תינוק, ואם יכירם כשרות, ואם יטעה בהן כמ"ם אזי פסולות, ואי אפשר לתקנן שלא כסדרן. 

פ"א פשוטה משוכה

הפ"א משוכה, בדיעבד היא כשרה, כל זמן שתינוק מכירה.

ראוי לשאול תינוק.

נו"ן עם עקב גס

יש טוענים שזה דומה לבי"ת. לדעתי הנו"ן כשרה,

אבל עדיף לשאול תינוק [לצאת ידי הספק] ואחר שיקראנה נו"ן, יש לתקנה. יש להוסיף רצועה דקה לצואר הנו"ן, באלכסון מעט כלפי חוץ, כדי להיטיב צורתה. הדגמה בתמונה למטה [ההוספה בצהוב].