עכברים נשכו ואכלו מהגליון של ספר תורה.
על פי הדין אין זה פוסל כלל הספר, כי הקרע לא הגיע לכתב. ומצוה להדביק מטליות לקיים הגליון, ונוי הספר.
אמנם יש להעיר כאן שתי נקודות:
א. משום שניכר ניקור ואכילת העכבר הוי מאוס, כמבואר בשו"ע רבינו (או"ח סי' תרמט סעיף כ) "אתרוג שנקבוהו עכברים אע"פ שהוא כשר בשאר הימים .. מ"מ לכתחילה לא יטלנו .. עד שיסיר ניקור העכברים משום מיאוס". כלומר, לכתחילה אינו הדור ונאה למצות זה א-לי ואנוהו [ו"הדר" של אתרוג].
צ"ע, דלכאורה הוא הדין כאן שיש להסיר ולחתוך מקום הניקור משום מיאוס כלפי המצוה, ופגם ב"זה א-לי ואנוהו" של הס"ת.
ואע"פ שיש לדון שהרי מוריד הגליון מקדושתו, שאסור להורידו מקדושתו כמבואר ביו"ד סי' ר"ץ.
מ"מ נראה לי דעדיף לחתוך מקום הניקור [משום מיאוס כנ"ל] משום נוי וכבוד הס"ת, כמו שמותר לחתוך הגליונות מיריעות שהגליונות ארוכים מדי [כגון במקרה שהדביק שני ספרים וגליון אחד ארוכה מהשניה, שנוהגים לחתוך העודף, משום נוי ויופי הספר].
ב. כמדומה מנהג ישראל שאם נפל ס"ת, שנוהגים להגיהו ולבדקו. דחיישינן שמא מהשמים הזמינו נפילתה, לעורר על חסרון שיש בספר [מלבד מנהג ישראל לצום על כך, ראה מגן אברהם סי' מ]. כמו כן במקרה כזה, שמא היה ראוי להגיהו ולבדקו, שמא יש בו בפנים איזה פסול.
אשמח על כל הערה בענין זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה