ספר תורה שחסרות בו נוני"ן ההפוכים שבין הפרשיות, לפני ואחר פר' ויהי בנסוע הארון.
א. האם יש כאן העדר קיום מצות כתיבת ס"ת, בגלל חסר, או שאינו נחשב ס"ת חסר רק חסר מתיבות החומש עצמו, ולא אותיות יתירות מה שבין הפרשיות?
ב. מה הדין לענין קריאת התורה - בס"ת זה שחסרים בו הנוני"ן הללו, האם הספר כשר לכתחילה לקרוא בו, או בדיעבד לקרוא בו?
בפוסקים (בני יונה סו"ס רעד, מקדש מעט שם, וקסת הסופר סו"ס טו) מבואר דאין הנוני"ן הללו מעכבים לפסול. כלומר, יצא ידי חיוב כתיבת ס"ת, ומותר לקרוא בספר זה בדיעבד.
וכתב בשערי אפרים דאין לקרוא לכתחילה בספר כזה עד שיתקן, אם יש ספר כשר אחר. והטעם, כי אינו עשוי כתקנת חז"ל.
בפוסקים (בני יונה סו"ס רעד, מקדש מעט שם, וקסת הסופר סו"ס טו) מבואר דאין הנוני"ן הללו מעכבים לפסול. כלומר, יצא ידי חיוב כתיבת ס"ת, ומותר לקרוא בספר זה בדיעבד.
וכתב בשערי אפרים דאין לקרוא לכתחילה בספר כזה עד שיתקן, אם יש ספר כשר אחר. והטעם, כי אינו עשוי כתקנת חז"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה