נראה לענ"ד שיש להחמיר בבי"ת זו משתי טעמים, ויש נפקא מינה בין שתי הטעמים.
א. אמנם
נראה דעת האחרונים דבי"ת מרובעת בזויות למעלה ולמטה ואינה עגולה כלל כשרה, וכן
מפורש בשער הציון בשם חתם סופר דמכשיר בי"ת בלי עקב, מ"מ
נראה לי דעת שו"ע רבינו דהעקב מעכב בבי"ת.
זה לשון רבינו בבי"ת "צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא
נראית ככ"ף". ואמנם כבר התחבטו בכוונת לשון זה בדברי רבינו, ונראה עיקר הפירוש שיש
להקפיד בתג שלאחריה [לא אמר 'זוית' אלא 'תג' – זוית היא ריבוע לבדה, ותג הוא תוספת
על האות] כלומר העקב נקרא תג, ולא סגי בזוית המרבע האות לבד. אלא צריכה הבי"ת
גם בליטה כלשהו החוצה מהריבוע הנקרא תג. (ומה שכתב "לרבעה" דהיינו שישמר
ריבוע האות גם אחר העקב והתג, ולא תהא עקב עגול, כי גם כך עלולה להדמות לכ"ף).
ומה שכתב רבינו שצריך להיות לה עקב עב וטוב מפני הסוד. היינו עקב טוב ועב,
אך עקב קטן מאוד [כלו' תג – תוספת כלשהו] הוא מהדין בצורת הבי"ת.
דו"ק בלשון רבינו בכ"ף "אבל אם עשה [זויות] למעלה ולמטה
הרי זו דומה לבי"ת ופסולה". זויות למעלה ולמטה דומה לבי"ת,
אך אינה בי"ת ממש!! כי הבי"ת ממש יש לה עקב.
ב. גם
לשיטת הפוסקים דבי"ת המרובעת בזויות למעלה ולמטה היא בי"ת כשרה, נראה לי
דאם תינוק רגיל אינו קוראה אינה כתיבה תמה [לכל הפחות לשיטת הרמב"ם סוף פרק א
בהל' תפלין, דכל אות שאין התינוק קוראה וכו' כלומר אינה כתיבה תמה].
ולכן בי"ת מרובעת בזויות לבד, שהרבה תינוקות קוראים לה כ"ף, אע"פ שמבחינה הלכתית הבי"ת מושלמת בזויותיה, מ"מ היות שהתינוקות הורגלו
בבי"ת עם עקב דוקא, ואינם מכירים בי"ת זו אלא קורים לה כ"ף, כבר אינה כתיבה תמה.
הנקודה השניה יתכן שהיא שנויה במחלוקת הפוסקים, כי נראה לי שיש מחלוקת
עצומה בין הרמב"ם ופוסקים אשכנזים בהגדרת צורת האות וכתיבה תמה.
ג. הנפקא
מינה בין שתי הנקודות הנ"ל. לפי הנקודה השניה, היות שתינוק אינו מכירה היא פסולה
כי אין לה צורת אות, וממילא תיקונה בתפלין ומזוזה הוי שלא כסדרן.
משא"כ לנקודה
הראשונה - אע"פ שלדעת רבינו בי"ת שחסר בה תג העקב אינה כשרה, מ"מ
אם תינוק קוראה בי"ת מותר לתקנה גם בתפלין ומזוזה, מדין כתיבה מועטת המבואר בשו"ע
רבינו סי' לב סעיף ל (כדין פירוד יוד"י האל"ף ושי"ן וכו' וחסרון קוץ
רבינו תם ביו"ד) שמותר לתקן גם שלא כסדרן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה