בעיה כאובה שכתבתי עליה כמה פעמים - יש להקפיד על עקב ברור לבי"ת. גם לסוברים שאינה מעכבת, וריבוע גמור של הבי"ת למטה כשר בדיעבד, או כל שניכר היטב צורת הבי"ת שאינה כ"ף דיה, מכל מקום כל זה אינו לכתחילה אלא בדיעבד. לכולי עלמא תמונת הבי"ת צריכה להיות עם עקב ברור.
.JPG)
.jpeg)
כדאי להגדיל
שתי התמונות הראשונות הן כתב אדמו"ר הזקן, והביתי"ן המסומנות אין העקב ברור. אמנם ניכרת בליטה כעין עקב, אבל בגלל שאין שבירה ברורה המפרידה בין גב האות לעקב שלה, היא גם דומה [בחציה תחתון של האות] למעין כ"ף. [לא באתי כאן לפסול, אלא להזהיר על כתיבה תמה לכתחלה הדרושה. גם אם יאמרו שניכר היטב שהן בי"ת, מכל מקום אני מזהיר על כתיבה תמה לכתחלה]
שתי תמונות האחרונות הן בכתב אר"י ובית יוסף. לראשון - אין עקב בכלל, ובשני - אי אפשר לקרוא לעוקצים הללו עקב. אמנם רוב הפוסקים מכשירים ביתי"ן הללו, אך אינן לכתחלה כנתבאר קודם.
האמת שלא שייך כ"כ לשאול תינוק כי בחדר מלמדים שהשינוי העיקרי בבית לעומת כף הוא העקב
השבמחקאולי אם כך יהיה כמו הדין של ח' שלא מתיחסים לתינוק מאחר שלא הורל בח' כזה
ובמיוחד שרוב פןסקים מכשירים
למעשה אפשר לתקן כזה דבר בלי תינוק?
גם לענין המזוזות האלו אדמוה"ז האם אפשר להכשיר כמו שהם או "שחייבים" תינוק
השבמחקיש כאן שני נושאים שיש לדון בהם:
השבמחקא) האם מועיל כאן שאלת תינוק, כי שמא תינוק אינו מכיר נכון הבי"ת האמיתי [כעין שמבואר בחי"ת דחטוטרת]?
ב) לאידך אם נראה לנו יותר שהבי"ת כשר, שמא אין צורך כלל לשאול תינוק [לכל הפחות במקרה כזה]?
אשתדל בעזרהי"ת היום או מחר להתייחס לשאלות הללו.
אם אתם מתיחסים בבעיה הזה אפשר להתייחס גם על שאלה דומה
השבמחקעל מם סתומה שמרובע ממש למעלה רק שלמטה יש עיקום קטן שגם בזה התינוק מתיחס באות סמך שמופיע בסידורים שממש ישר למטה ודומה למם סתומה רק שיש עיקום קטן
האמת שב״ם״ הקווים יורדים באופן ישר ובסמך קצת בעיגול
ברור ב100% שתינוק שהתרגל על צורת ״ס״ בכתב סת״ם שעגולה מכל הצדדים, יגיד מם אפילו אם יש עיקום קטן וא״כ האם להתייחס לתינוק רגיל או אולי קודם כל צריכים להרגיל את התינוק למם וסמך שבאותיות סת״ם
אני מתנצל שטרם הספקתי לכתוב ...
השבמחקאני רואה שפסלתה "ב" עגול למטה, וזה אולי מאותו הסופר ששלחתי לך
השבמחקמאד חשוב לי לדעת מכיון שיש לי צרור מזוזות של אותו הסופר וקשה לי להכריעה