שאלה: חצר כניסה לבתים ויש עמודים בכניסה ובין העמודים
כעין צורות פתח, ואח"כ סגרו חלק מהחצר וקבעו דלתות בין העמודים הללו. האם
פתחים הללו חייבים במזוזה?
תשובה:
א) אם עשו מסגרות לדלתות הללו בין העמודים, פשיטא
שזה צורת פתח גמור, וחייבת במזוזה.
ב) אבל אם הדלתות ציריהן קבועות על העמודים עצמם, באנו
לספק בפוסקים בדין זה, ויקבע מזוזה בלי ברכה.
בבירור שאלה זו, יש
להקדים, שהדבר פשוט דמתחילה לפני קביעת הדלתות, בין העמודים לא היה מקום חיוב
מזוזה כלל, כי העמודים הללו אין להן דין צורת פתח, דלא נעשו לשם פתח אלא לשם תמיכת
הבנין. השאלה היא, האם תליית דלת במקום שלא נעשה מתחילתו לשם פתח, גורם לו להתחייב
במזוזה?
א. בגמרא יומא (דף יא) א"ל אביי לרב ספרא הני
אבולי דמחוזא (פתחי העיר מחוזא) מאי טעמא לא קבעו בהן מזוזות, וענה רב ספרא משום שנעשו
לחיזוק התקרה של החומה (הנקראת בגמ' שם 'כובי', ולא נעשו לשם פתח). והקשה אביי
דיתחייבו אבולי דמחוזא במזוזה, משום דירת השומר שבתוך אקרא דכובי. אלא אמר אביי
דפטורים משום סכנה (של הנכרים).
משמע דאביי חולק על
סברת רב ספרא לפטור משום דהפצימין לא נעשו לשם שער אלא לחיזוק, וס"ל לאביי
דאין זה טעם לפטור.
וקשה דבמנחות (דף לג)
א"ר חסדא אכסדרה פטורה לפי שאין לה פצימין פי' שלא נעשו עמודיה לשם שער אלא
לתמיכת התקרה לבדה. ואביי שם נושא ונותן בדבר, ולא חלק על רב חסדא. שמע מינה דאביי
מסכים לסברא דהפצימין שלא נעשו לשם שער אלא למטרה אחרת פטורה.
ויש לומר,
דאה"נ בסברא זו לא נחלקו כלל, אלא רב ספרא היה סובר לפטור מסברא זו, אפילו כאשר
פתחי האקרא הם גם דירה לשומר, ועל זה חלק אביי דמכיון דנעשו לב' מטרות גם
לשם חיזוק וגם לשם שער לדירת השומר, חייבת. אבל האכסדרה וכיו"ב שעמודיה לא
נעשו כלל לשם פתח ושער פטורה לכו"ע. (והעתיקו פסק זה דאכסדרה, ברמב"ם הל'
מזוזה פ"ו, ושו"ע יו"ד סי' רפו).
ב. וכתב הכסף משנה (שם) דכוונת הרמב"ם בפטור
אכסדרה, דאע"פ שתלו בה דלתות פטורה. כלומר, דאי ליכא דלת פטורה בלאו הכי
לרמב"ם, ומה צריך לטעם הגמרא דהפצימין לחיזוק התקרה עבידי ולא לשם שער, אלא על
כרחך דיש בה דלת ואעפ"כ פטורה.
וצ"ע, דהרי
לאביי אם יש ב' שימושים לשער, גם לחיזוק וגם לשם שער חייבת כנת"ל. והרי כאן
לפי הכסף משנה, הפצימין אמנם לחיזוק התקרה, אך הן גם פצימין לדלתות.
ואפשר לומר,
דבאכסדרה תלו הדלתות אח"כ, ואזלינן אחר עיקר עשיית הפצימין, והיות שמתחילה
נעשו לשם חיזוק ולא לשם שער, לא נשתנה דינן מפטור, גם כאשר תלה דלתות.
אמנם יישוב זה דוחק,
ובתרתי. א. למה תליית הדלת לא תפעל שינוי בחשיבות הפצימין, דמעתה עומדים המה גם
לדלתות, ומעתה נעשו (גם) צורת פתח. ב. מה יהא הדין אם מתחילה כאשר עשה האכסדרה תלה
בה דלת, האם נימא דחייבת משום שהעמודים הם גם להחזיק הדלתות?
ג. ונראה, דכיון שעיקר מבנה כזה – אכסדרה – צורתה
שעמודיה הן לחיזוק התקרה, לא אזלינן כלל בתר הדלתות. כי עיקר העמודים לחיזוק
התקרה, ותליית הדלת טפל למטרה זו, ולכן פטורה אף אם מתחילה עשאה עם דלתות (וכן מבואר
דעת הדע"ק רפ"ו סקי"ב הביאו מקדש מעט שם ס"ק כב. עיין עוד
בדע"ק שם ס"ק כד), אמנם באבולי דמחוזא ואקרא דכובי היא נראית כפתח רגיל
ואין צורתה מוכיחה עליה שנעשית לשם חיזוק.
ד. ואם חילוק זה נכון, לכאורה יקשה על מה שכ'
בדע"ק (שם סקי"ב, הביאו במקדש מעט) דלא הולכים אחר מחשבת עושה השער, אלא
אחר רגילות פתח כזה להמון העם. ואכסדרה רגילה להיות לשם חיזוק ופטורה, ואין משנה
מחשבת האדם בענין זה.
והרי באקרא נראית
לכל העולם כשער רגיל, ולמה חשב רב ספרא לפוטרה, וגם אביי רק חלק היכא דאיכא נמי דירה
לשומר, הא לא"ה היה מודה לפטור.
ויש לומר, דסברת הדע"ק
היא רק אחר מסקנת אביי, דאם הפצימין עומדין לב' מטרות תתחייב, וממילא אזלינן בתר
ההרגל מה נחשב עיקר חשיבות הפצימין, ואם עיקרה לחיזוק פטורה, אע"פ שיש בה גם
דלתות כבאכסדרה. משא"כ באקרא כנ"ל, הגם דיודעים שהיא נעשית לחיזוק,
מ"מ כל העולם יודעים שיש בה גם דירת שומר.
ה. כל זה הוא דעת הדע"ק, ונראה לי נכון בשיטת
הרמב"ם כפי שביארה הכסף משנה.
ומעתה לשאלה
שלפנינו, אם נראה מקום זה אחר תליית הדלת כפתח רגיל שנעשה מתחילה לשם שער יש לקבוע
בה מזוזה, כי ע"י תליית הדלת הפכה להיות שער רגיל. אך אם ניכרת עדיין שעיקרה
עמודי בנין שלא לשם פתח, ורק הוא קבע בה דלתות, לא אזלינן בתר מחשבתו כלל,
אלא אחר עיקר הרגל צורה זו, ופטורה.
אמנם מצינו דעה
אחרת בנידון. והוא בהקדים שכל ביאור הנ"ל באכסדרה ושיטת אביי, הוא ע"פ
דעת הרמב"ם דכל מקום שאין בו דלת אינו חשוב שער, ופטור. אמנם לשיטת רוב
הפוסקים החולקים על הרמב"ם, וס"ל דפתח ללא דלת נמי חייב במזוזה, יש מקום
לסברא אחרת בנידון.
ו. הפרישה (יו"ד סי' רפז) הקשה על פסק
הרא"ש וטור (שם) דפתח הממלא כל רוחב הבית חייב במזוזה, והרי היא פרוצה בכל
רוח רביעית, ומאי שנא מאכסדרה דפטורה. ותירץ הפרישה, דפתח זה תלו בה דלת, ולכן
חשיב הדלת מחיצה ברוח רביעית לחייבה, משא"כ אכסדרה אין בה דלת. (נמצא חולק על
סברת הכסף משנה הנ"ל, וסבר הפרישה אליבא דהרא"ש דאם יתלו באכסדרה דלת
תתחייב. וא"כ יש לחלק בין אכסדרה לאבולי דמחוזא, דאבולי דמחוזא היו חייבין
לאביי משום שהיו להן דלתות. אבל תמוה, דרב ספרא ואביי נחלקו בגלל דירת השומר,
ולכאורה אם יש להן דלתות פשיטא דחייבין לפי הפרישה. ואפשר ליישב בדוחק [בכמה
אופנים, ואחד מהם], דגם הדלתות עצמם באבולי דמחוזא נעשו לחיזוק התקרה, ולכן
סבר רב ספרא לפטור, וחלק אביי מטעם הנת"ל דנעשו לב' מטרות, גם לדירה).
אמנם בן הפרישה (בהגהת
פרישה בסי רפו, על דין אכסדרה) כתב חילוק אחר, דפתח הממלא כל הרוח בסי' רפז מיירי
שנבנה לשם בית ודיור, וזויות הכתלים נעשו לשם פצימי הפתח, אע"פ שלא תלה בה
דלת, משא"כ אכסדרה נעשית לשם אויר ועמודיה לתמיכת התקרה בלבד, ואף אם תלו בה
דלת פטורה (כסברת הכסף משנה ודע"ק הנ"ל).
ז. אם כן באנו למחלוקת על פי סברת הפוסקים דפתח
ללא דלת חייבת, האם תליית דלת בצורת פתח דפטור, גורם לחיוב. דלסברת הפרישה מחייב,
ולסברת בנו אינו מחייב, מאחר שעיקר צורת הפתח הוא פטור. (ראה גם בחובת הדר פרק ז
סעיף ד דיש מחייבים כה"ג, והוא ע"ד סברת הפרישה).
אם כן מספק ראוי
לקבוע מזוזה בפתח כזה (הגם שניכר הדבר שעמודיה עיקרן לתמיכת הבנין, ולא לשם פתח)
בלי ברכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה