א. הגינת ורדים [כלל ב'
סימנים ט-יא] כתב דאע"פ שבס"ת לא בעי כתיבה כסדרן, בכתיבת השם הכתיבה
כסדרה מעכבת. והרבה אחרונים חלקו עליו דאין חילוק בין השם לשאר הכתב, דבס"ת
לא בעי כסדרה. (עי' ג"כ שו"ת צמח צדק יו"ד סי' ריג-ד)
והנה המעיין בדברי הגו"ר יראה שטעמו משום שמבואר בזהר דמי שאינו
כותב השם עם הכוונות הרי זה פגום ופסול [כמבואר בכתבי האר"י]. וא"כ אם
לא כתב אותיות הוי'ה כסדרן הרי זה לא כתב בכוונות השם, שהרי יש כוונה מדויקת גם לסדר
הכתיבה, מהיו"ד עד הה"א האחרונה.
ומעתה צ"ע במקרה שאם היה איזה קלקול באות מהשם שהדין הוא שמותר
לתקנו, כגון שנפסל היו"ד לאחר כתיבת השם שנפל עליו טיפת דיו שביטל צורתו,
דהדין דמותר למחוק הטיפה ולחזור ולכתוב היו"ד, כי בס"ת קיי"ל [דלא
כגו"ר] דלא בעינן כסדרן אף בשם. האם זה רק מצד דין הנגלה, אבל באמת לפי הנסתר
שם זה פגום ונפסל, דמאחר שחזר וכתב היו"ד שלא כסדרה על כרחך אינו מתאים לפי
הכוונות. או שמא גם על פי הנסתר מאחר דבתחילה כתב בכוונה נכונה, וניתן הדין שמותר
לתקן [שלא כסדרן בס"ת] השם הוא מהודר ואינו פגום.
הנה בדברי הגו"ר עצמו פשוט (ראה תמצית דבריו בפ"ת יו"ד
רעו סק"ו) דגם בטעה והיה צריך לתקן השם, נפסל ע"פ הזהר משום שלא כסדרן.
וא"כ מה שכתבו האחרונים [ראה קול יעקב סי' רעו ס"ק עא, קסת הסופר סימן י
סעיף יג] דרק לכתחילה נזהרים כסברת הגו"ר [והזוהר], אך בדיעבד מתקנים גם שלא
כסדרן. היינו מצד דין הנגלה לבד, אך מצד הנסתר היה צריך לגנוז היריעה כולה. (דפשיטא
דאין למחוק או לקדור שם שכשר על פי דין הנגלה, דאין להחמיר כזהר שהוא קולא נגד דין
הנגלה. וכל שם שניתן לתקנו אסור לקלפו. וכן מפורש בשו"ת צמח צדק יו"ד
סי' ריד).
אם כן נמצא ששם שהיה בו טעות הוא פגום ע"פ הזהר [גם בדיעבד] כי
נעשה שלא כסדרה, ואין הכשרו אלא מצד דין הנגלה לבד.
ב. אך קשה בעיני לומר שדבר היוצא
מבואר מש"ס ופוסקים שכשר, יהא לפי הזהר פגום ופסול. ואין לנו תיקון נכון למצב
זה.
לכן לעניות דעתי ראוי להעביר קולמוס על השם שמתקן, דהיינו שמעתה יהא
כתיבת השם כסדרה, שיעביר קולמוס על היו"ד ואח"כ על הה"א עד גמירא.
[ואין הכוונה שיעביר קולמוס על הה"א בכוונת הכתיבה בפרטיות, יו"ד בזוית
וכו' וקו יוצא וכו', אלא רק יעביר הקולמוס על כללות האות, לשם קדושת השם].
ואע"פ שהעברת קולמוס לא מהני לחסרון מה שנכתב לא לשמה, כמבואר בהל'
תפלין וס"ת. כבר ביאר לנו הצמח צדק (שו"ת או"ח סי' טו אות ט) דאין
הפירוש דהעברת הקולמוס אינה כלום, אלא דלא סגי להכשיר אות שנעשה בפסול, כגון חק
תוכות או נכתב שלא לשמה (כמבואר בשו"ע). אבל היכא דיש קצת כשרות באות ומה
שמעביר בקולמוס הוא להכשירו טפי, מהני העברת קולמוס, עיין שם היטב. ועד"ז כתב
בביאור הלכה [סי' לב סעיף יז ד"ה ואינה].
לכן גם בענינינו, יעשה התיקון כדין ואח"כ יעביר קולמוס על השם
מתחילה ועד סוף, ויהא מן המובחר.
ג. פשוט דמי שחושש שאם יעביר
קולמוס על אותיות השם, יביאנו לידי פסול, אל יעשה דבר זה. שלא יהא חומרו קולו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה