צורת הנקודה שמאלית בשתי ההי"ן שבשם הוי' ב"ה

משנת חסידים (מסכת תיקון תפילין פרק ב משנה ה, ו):

[בכתיבת הה"י הראשונה] ואח"כ יעשה רגל שמאל שלה התלוי ועומד, ותחתיו יעשה קוץ קטן מאד יוצא לחוץ כפסיעה לבר .. לפיכך יעשנו [לרגל] עב מעט להראות השני ווי"ן כאחד .. סוד רגל זה הוא כצורת וא"ו בלי ראש ..

(שם משנה ט) [ובכתיבת הה"א אחרונה ישנה דרך כתיבתה מן הה"א הראשונה] .. הקו התלוי הוא בצורת יו"ד ואין לו קוץ למטה .. וקו התלוי הזה יהיה יותר דק [כלומר צר] מהקו התלוי שבה"י ראשונה .. עכ"ל.

חילוק זה מבואר גם בדברי של"ה הקדוש (חלק א, דף ה טור ב, בסוד "דודי" ראה שם).

זו תמונת הה"א הראשונה [התמונות שציירתי הן להמחשה בלבד]

הגג רחב יותר משאר ה"א, כי תחילתה יו"ד וגם יש בה רוחב מצד עצמה [וגם הרווחנו מקום לעובי הירך שמאל]. והירך הוא כתמונת שתי ווי"ן דבוקין זה לזה [גובהה מעט יותר מקולמוס, כרבע קולמוס עודף, ולא יותר] והפסיעה קטנה מאוד יוצאת לבר [לחוץ]

[הקו האדום בתוך הנקודה הוא להמחיש שתי ווי"ן] 

זו תמונת הה"א השניה

הגג צר יותר ואין לו עקב אלא ריבוע פשוט בזוית ימין של הגג, והירך שמאל נקודה פשוטה וצרה כתמונת יו"ד אחת [נקודה בלבד], כך שהיא צרה יותר ונמוכה יותר מהנקודה שבה"א הראשונה

תמונת שם הוי' מכתב המיוחס

ניכר בכתב יד שהוא אינו עושה את היו"ד שבה"א הראשונה ממש בקצה ימין [תחילת הגג מימין] אלא יותר לאמצע הגג - ודאי שלא משך את גוף היו"ד ימינה עד סוף הגג הנראה - אלא שלאחר עשיית היו"ד וקו ממנה שמאלה לקיים ונהר יוצא כו' המבואר בקבלה, עובר על הגג משמאל לימין עד שעובר אותו ימינה לעשות עקב הגג.