בית כנסת האם נעשה בית שער

האם בית הכנסת שפטור ממזוזה (וכן שאר מקומות פטורין, כגון אוצרות סתם לרמב"ם, משום שאין עליהם חיוב בעצמם) יכול להתחייב במזוזה כבית שער, אם דרכו עוברים למקום שני החייב במזוזה.

א.  ברמ"א [יו"ד סי' רפו סעיף ד] ואם בית דירה [כגון לחזן או לשמש] בעזרה שלפני ביהכ"נ, העזרה חייבת ובית הכנסת פטור. ומקורו רבינו ירוחם הובא בבית יוסף. פשטות דבריהם שהפטור של בית הכנסת הוא רק משום שאין דירת החזן לפנים הימנה, אלא רק מפתח העזרה דרכה נכנסים לדירת החזן, אבל אם היתה דירת החזן לפנים מבית הכנסת אף פתח ביהכ"נ היתה חייבת משום בית שער לדירת החזן.

וכן כתב במקדש מעט (ס"ק יז, יח) בשם תשובת רבינו חיים כהן (יו"ד סי' נו) דלעולם הבית כנסת מתחייב משום בית שער של החזן (ודלא כסברת השואל שם, שביכ"נ אינו בטל לגבי חדר אחר של החזן, ולא נאמר בית שער אלא על שער הטפל לאחרים), והסכים המק"מ עם רח"כ בפשט דברי הרמ"א ורי"ו. נמצא פשוט, דאפילו שער של רבים [כבית כנסת] מתחייב כבית שער, משום כניסת ומעבר יחיד.

ב.  אמנם בס' חובת הדר [פרק ה הלכה ז] ביאר דאין בית כנסת נידון כבית שער, משום שהקהל יכולין לעכב על ידי הנכנס. וכתב כן ע"פ לחם חמודות [הל' מזוזה סעיף מח], וכתב שכן משמעות ביאור הגר"א שציין [על רמ"א הנ"ל] עי' סע' י"ב.

והנה דברי ביאור הגר"א א"א להבינם כלל, וגם כפי שרצה חובת הדר להוכיח מסעיף יב סוכה לפנים מסוכה, אין ראיה כלל, ולא הארכתי. וצ"ע מה כוונת הגר"א, אי ליכא טעוה"ד.

אמנם מה שכ' להוכיח מדברי לחם חמודות, במחכ"ת דברי הלחם חמודות להיפך מדבריו, ואדרבה ברור כסב' רח"כ ומקדש מעט הנ"ל, דאם היתה דירה בבית כנסת עצמה היו כל החצרות הפתוחות לשם חייבות, כבית שער. ולא היו פטורות [במעשה של הלחם חמודות] אלא משום שאין דירה כלל בבית הכנסת או בחצר, ורק בני המבואות היו עושין מעבר דרך חצרות בית הכנסת. ועל זה קאמר הלחם חמודות הואיל ויש רשות לקהל למנוע את ההילוך שם דרך חצר הבית כנסת, לא נחשבו בית שער.

אבל מובן דאם הקהל הסכימו שיהא דירה בבית הכנסת, ודאי שהמעבר לדירה זו נחשב [על דעת הקהל] בית שער להתחייב.

ובזה ניחא, דלכאורה יש מקום לפטור בית כנסת משום בית שער [כסברת חובת הדר], משום דאסור לעשות ביכ"נ אקפנדריא כמבואר באו"ח סי' קנ"ג. אלא, דאיה"נ אם אין רשות לעשותו אקפנדריא באמת אינו בית שער וכסברת הלחם חמודות הנ"ל, אבל אם בני הקהל הסכימו ליתן לחזן דירה שם א"כ גם מחלו לו מעבר אקפנדריא, ושוב הוי בית שער לדירתו על דעתם.

ג.  וכן מפורש סברא זו [דמקום הפטור בעצם, מתחייב משום בית שער למקום אחר החייב] במשנה ברורה סוף סי' תרכ"ו (בשם הפמ"ג), דסוכה [הפטורה משום שאינה דירת קבע] אם היא פתוחה לבית, פתח הסוכה חייב משום בית שער, עיי"ש. הרי ברור דאין מקום פטור על עצמות המקום [כסוכה] פוטרת מחיוב אחר של בית שער. והוא הדין בבית כנסת וכל הדומה.

ד.  וכן יש להוכיח מהגמרא (יומא יא) כל השערים שבמקדש לא היו להן מזוזות משום קודש, פרט לשער ניקנור שלפנים ממנו לשכת כהן גדול. הרי דאע"פ שעיקרו של שער ניקנור הוא לבית המקדש שהוא מקום פטור, מ"מ היות שגם משמש כבית שער ללשכת כה"ג חייבוהו חכמים. (ודוחק לדחות, דכה"ג שלוחן של כל ישראל, ונחשב צורך כהן גדול בשבעת ימי הפרשה כצורך כל עם ישראל, והוי חצר העזרה צורך כה"ג לבד).

וכן משמע פשט קושית הגמרא (יומא שם) דאקרא דכובי גופיה תתחייב משום דירת השומר. משמע בפשטות דפתוח לבית השומר, והגמרא שם מדמה זה לדירת החזן בבית הכנסת, ומשום זה נתחייבו פתחי הבית כנסת ועד"ז פתחי העיר, ומן הסתם דירת השומר לפנים משער האקרא גופיה, עיי"ש. וכ"כ המהדיר (ר' אליהו ליכטנשטיין, הערה 560) לחידושי הריטב"א יומא שם, ע"פ פירש"י והריטב"א שם.

ה.  ברמב"ם [פ"ו ה"ז] בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה .. לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה .. בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה. אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה.

יש לדקדק מהו כוונת הרמב"ם, האם הכלל "אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין" מתייחס רק ל[חלק השני] בית שער אכסדרה כו' או גם ל[חלק הראשון] בית התבן בית הבקר כו'. ובמקדש מעט (סי' רפ"ו ס"ק לו) מבואר מפורש דלרמב"ם חנות ואוצרות פשוט שמתחייב משום בית שער אם פתוח לבית. וכן מסתבר דומיא דשער ניקנור שבבית המקדש כנ"ל, שהעתיקו הרמב"ם קודם.

וכן מצאתי מפורש במאירי [יומא יא, ד"ה כל שער, וד"ה בית התבן] דהולך בשיטת הרמב"ם הנ"ל [בגדרי דיני אוצרות ובית שער], ומפורש בדבריו דגם בית הבקר והאוצרות אם פתוחים לבתים חייבים משום בית שער.

ו.  כל הנ"ל פשוט שהוא רק לפי סברת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם [שיטה א' בשו"ע סעיף ז, והוא העיקר] דבית שער חיובו משום שדרכו נכנסים לבתים. אבל ע"פ שיטת ר"י [שיטה ב' בשו"ע שם] דחיוב בית שער אינו משום שנפתח לבתים, אלא חיוב הבית שער מצד עצמו [מדרבנן] שדומה לבית. א"כ כל בית יהא נידון לעצמו, ולא איכפת לן כלל מה שדרכו יש מעבר למקום אחר, ולכן פתח בית כנסת היות שהוא פטור בעצמותו, לא יתחייב משום שנכנסים דרכו למקום אחר, כי אינו נחשב עבור זה 'בית שער' לשיטת ר"י.