חיוב מזוזה בסוכה

הלכה ידועה [יו"ד סי' רפו סעיף יא] שסוכת החג פטורה ממזוזה, כי היא דירת ארעי.

אמנם האם כל סוכה פטורה ממזוזה?

כתב במשנה ברורה [סו"ס תרכו]:   "כתב הפמ"ג [משבצות זהב סו"ס תרמג] מזוזה בסוכה פטור, ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מיקרי.   ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדר לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו. ואם הולך מסוכה לחדרו בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה יש לומר חייב הוא במזוזה בפתח בסוכה הפתוח לרשות הרבים וכדומה דהוי בית שער".

אמנם אין דעת כל הפוסקים מסכמת לדברי הפמ"ג ומ"ב.

א.  דעת הפמ"ג ומ"ב הנ"ל דסוכה הבנויה בחדר קבוע שדר בו כל השנה פטור ממזוזה, משום שהסיר את התקרה כדי להניח את הסכך, ונמצא שאין כאן דיור קבע [דבית ללא תקרה פטור] משום הסכך. וכן דעת הפר"ח המובא בשערי תשובה שם סו"ס תרכו, ובפתחי תשובה יורה דעה סי' רפו (ס"ק יג), וכן דעת שו"ת בנין ציון סי' צט.

אמנם דעת שו"ת ארבעה טורי אבן סי' יד דמכיון שהוא דיור קבע של כל השנה חייב במזוזה, ולא נפטר הסוכה ממזוזה אלא כאשר מחיצותיה הן ארעי. וכדעה זו סוברים גם סידור דרך החיים (הלכות מזוזה סי' רלח סעיף ח), וערוך השלחן (סי' רפו סעיף כז). וכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' קנג) דדעה זו נראה עיקר.

[ויש להעיר דלפי הרמב"ם חדר שמקצתו מקורה [ד' אמות ליד הפתח] חייב במזוזה. וא"כ יתכן לכאורה חדר גדול שד' אמות נשארו בקירוי לצד הפתח, וסיכך על ג' קירות הרחוקות מהפתח, וא"כ עדיין חייב במזוזה. ואפשר דגם לסברת הרמב"ם הנ"ל, היינו דוקא כאשר החלק שאינו קרוי טפל ומתחבר לחלק הבית הקרוי. אבל כאן הסכך מפרידו, ואם הוא עיקר החדר יש לומר דמודה הרמב"ם בכה"ג דפטור (אליבא דסברת הפוטרים)].

ב.  ויש לעיין לדברי הפוטרים, בסיכך על גבי החצר דמשתמש בו כל השנה וחייב במזוזה. ועתה ליכא משום הסרת התקרה, האם פטור ממזוזה, דחסרון תקרה כל השנה אינו פטור בחצר, וא"כ מה איכפת לי מה שיש עליו סכך בחג, הרי משתמש בחצר כל השנה ולא נשתנה מאומה בזה בחג.
השאלה היא לשיטת הרא"ש דחצר חייבת משום שמשתמש בה לעצמה ואינה פטורה משום חסרון תקרה, כי דרכה בכך. אך לשיטת הרמב"ם שחצר אינה חייבת מצד עצמה אלא משום שהיא מבוא ובית שער לבוא דרכה לבתים, א"כ ע"פ דברי הפמ"ג ומ"ב חייבת כמבואר בדבריהם.

ברם מעצם הסברא שכתבו הפמ"ג ומ"ב דסוכה שהיא בית שער כל השנה לא נפטרת בחג, יש ללמוד דגם לרא"ש מה שמשתמש בו כל השנה ונשאר בשימוש זה ולא נשתנה, חייבת במזוזה.

נמצא סוכה שבנויה על גבי קירות החצר [דאין בה משום הסרת תקרה] נשארה החצר בחיוב מזוזה שלה של כל השנה.

ג.   [לשון הפמ"ג ומ"ב הנ"ל עם קצת ביאור] "ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדר לסוכה [כלומר פתח שבין הסוכה לחדרו], פתח הסוכה [שהוא פתוח לחדרו] צריך מזוזה משום חדרו. [ואע"פ שכל השנה הולך בפתח זה מכיוון חדרו לחדר הפנימי שעתה הוא סוכה, היות שהסוכה פטורה כנ"ל משום הסרת התקרה. א"כ עתה צריך להפוך המזוזה ולקבוע לצד כניסה לחדרו משום חדרו]. ואם הולך מסוכה לחדרו [כלומר הילוכו הרגיל בכל השנה מהחדר שהוא עתה הסוכה לחדרו] בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה [לחדר הפנימי] יש לומר חייב הוא במזוזה [גם] בפתח בסוכה הפתוח לרשות הרבים וכדומה דהוי בית שער" [והפתח הפתוח לחדרו המזוזה קבועה כבר כל השנה לימין כניסה לחדרו].

כל זה סברת הפמ"ג ומ"ב, אך לסברת החולקים הנ"ל חדרים הללו נשארו בחיובן בקביעותן של כל השנה.