תינוק פסל את הנו"ן

תינוק קרא לנו"ן הזה - גימ"ל, ופסלה.

פסולי בי"ת, יו"ד

מזוזה גרועה - הבי"ת באמצע פסול, בטלה צורת האות.

אבל גם הביתי"ן למעלה [המסומנים, "בין" "בשבתך" - הגדל לתמונה יותר ברורה] כמעט כפי"ן. צורתם כ"ף מושלמת רק הוסיף מעט בליטת תג. אני מסתפק האם הן כשרות, כי עיקר צורת הגוף כ"ף, ובודאי א"א להכשיר ללא שאלת תינוק.

היו"ד "וימי" הוא גוף וקוץ לבד, חסר לו איבר - או רגל או גוף !!!

אמנם רבים מקילים לתקן משום שתינוק קוראו, אבל לענ"ד זה רק מתאים לסברת המקדש מעט וצ"צ המתירים תיקון גולמי אות, אבל למשנה ברורה שפוסל תיקון גולם בתפלין ומזוזה [משום שלא כסדרן], ק"ו ביו"ד זה שהוא ממש גולם, תיקונו הוי שלא כסדרן.

גימ"ל שראשה אינו בולט שמאלה

הגימ"ל הזה ראשו הפוך, כלומר פונה רק לימין ולא עובר על הקו שמאלה. מ"מ נראה לי פשוט שמותר לתקן צורתה (כי ניכרת היטב כגימ"ל).

ראה מה שכתבתי בענין זה תחת התוית "ראשי אות הפוכים" [בתחתית הכתבה מופיע תוית זו והקלק עליה, והיא תפתח את כל הבלוגים בנושא זה], ובפרט כתבה זו פורום לנושאי סת"ם: ראשים הפוכים

(דוק שאין לדון כל "ראש הפוך" ביחס שוה - לענין האם אפשר לתקנו בתו"מ).

בי"ת בכתב המיוחס עגול

הבי"ת המסומנת - אם נתבונן בצורתה נראה שאין לה עקב כלל אלא גבה עגולה ממש מאחוריה [בחציה התחתון], ואם כן היא כ"ף.

גליונות צרים

כל הצילומים האלו הופיעו כאן בפורום (תוספת החיצים הם שלי).

השאלה זה האם אפשר לצאת מתוך הנחה שכל המקומות שמסומנים (עם חץ אדום) הם הסוף של הקלף? אם כן, רואים שר' ראובן לא הקפיד להשאיר רווח של "חצי ציפורן" מעל ראשי ה-ל' ומתחת לרגלי ה-ך' וה-ן' כמו שכתוב בשו"ע ש"יש לחוש לדבריהם לכתחילה". אמנם יש כל מיני תירוצים שבזמנם לא היה שפע של קלף וכו', אבל את זה (נלע"ד) אפשר לתרץ על האורך של הקלף, שלכן כתבו את ה"של יד" על 2 חלקים (כמו שלכאורה מובן ממה שמסומן בחצים הירוקים), אבל לא נראה לי שתירוץ זה תקף גם לרוחב של הקלף, שהרי אפשר לשרטט שורות יותר צרות ע"ח הגליונות.

ולכאורה רואים את זה גם גם בפרשיה של התפילין של הריי"צ (בצד התחתון).

 

ואם זה באמת כך אז אפשר לבקש מהמשרטט להקטין מעט (בשל יד) את הגליונות ולהגדיל את השיטין ע"מ להקל על הכתיבה (כידוע למתעסקים בזה שבמידות האלו כל עשירית מ"מ הוא חשוב ביותר), ולדוגמא ברוחב 38 מ"מ אפשר לעשות שכל שיטה יהיה 4.9 מ"מ, גליון העליון 4 מ"מ והשורה התחתונה כולל הגליון 4.6 מ"מ ואז תהיה הכתיבה ממש תענוג (ביחס למה שיש עכשיו שזה 4.75 מ"מ לשורה). ואם כל זה יהיה מקום ל-ד' רבתי כדבעי עם כל התגים.

זהירות - עקב הבי"ת

בעיה כאובה שכתבתי עליה כמה פעמים - יש להקפיד על עקב ברור לבי"ת. גם לסוברים שאינה מעכבת, וריבוע גמור של הבי"ת למטה כשר בדיעבד, או כל שניכר היטב צורת הבי"ת שאינה כ"ף דיה, מכל מקום כל זה אינו לכתחילה אלא בדיעבד. לכולי עלמא תמונת הבי"ת צריכה להיות עם עקב ברור.

כדאי להגדיל

שתי התמונות הראשונות הן כתב אדמו"ר הזקן, והביתי"ן המסומנות אין העקב ברור. אמנם ניכרת בליטה כעין עקב, אבל בגלל שאין שבירה ברורה המפרידה בין גב האות לעקב שלה, היא גם דומה [בחציה תחתון של האות] למעין כ"ף. [לא באתי כאן לפסול, אלא להזהיר על כתיבה תמה לכתחלה הדרושה. גם אם יאמרו שניכר היטב שהן בי"ת, מכל מקום אני מזהיר על כתיבה תמה לכתחלה]

שתי תמונות האחרונות הן בכתב אר"י ובית יוסף. לראשון - אין עקב בכלל, ובשני - אי אפשר לקרוא לעוקצים הללו עקב. אמנם רוב הפוסקים מכשירים ביתי"ן הללו, אך אינן לכתחלה כנתבאר קודם.

המתייג מקלקל

המתייג לא איכפת לו או שאינו יודע מה עושה - הוא מקלקל את צורת האותיות, בתוספת תגין עבים ומעבה את גובה ראשי האות.

בנוגע לעיי"ן [ועצר] נראה שבדיעבד לא פסל. במקרה של נו"ן [ונתן] אינני יודע בבירור פסול לפסול את הנו"ן, וצ"ע.

אך הנו"ן פשוטה של "תתן" [בתמונה הראשונה] פסולה [לדעת הרמ"א ושו"ע רבינו] שרגלה [מדדתי] בערך פי שתים לבד מהראש ולא יותר, וזה ממש שיעור זיי"ן !!

בי"ת עם עקב משוך ביותר

הבי"ת הזו אינה לכתחלה, שהרי העקב הוא חצי מהאות. אולם לפסול אי אפשר משום שתינוק בודאי יכירנו. וצריך לתקנו [כל מה שאפשר, כלומר ע"י עיבוי צד ימין של הבי"ת, על חשבון בליטת העקב] להיטיב צורת האות.

אבל אם העקב היה רוב המושב, כלומר בולט יותר ימינה ממה שהמושב בולט תחת הגג שמאלה, נראה שיש לפסול.

דוגמאות נוספות:

שאלות

המ"ם סתומה - משונה מעט, ואין לה זויות חדות בקצותיה למטה - שאלת תינוק, וראוי לתקן במדת האפשר.

הטי"ת - כפיפתה עמוקה ומגעת כמעט עד המושב - לפי הביאור הלכה שאלה חמורה ולדעתו יש פוסלים הטי"ת. לדעת שו"ע רבינו כשרה, אף שאינה צורתה לכתחלה.

הבי"ת - גגה צרה ביחס למושבה, בדיעבד כשר.

המ"ם - שאלת תינוק ותיקון.

צד"י פשוטה

הצד"י פשוטה דומה קצת לטי"ת, ולכן חייבת שאלת תינוק.

הכפי"ן - קצת צרים ועבים - ראוי לשאול תינוק עליהם.

בעיות בחי"ת

החי"ת - הוי"ו שלה ארוך יותר מהזיי"ן - צריך לתקנה.

גם בחי"ת זו אותה בעיה, הזיי"ן ארוכה כעין נו"ן פשוטה. לדעת שו"ע רבינו זה פסול, משום שאינה צורת ב' זייני"ן אלא צורה חדשה. [נראה לי, היות שתינוק יכיר אות זו לחי"ת עכ"פ מותר לתקנה ע"י הוספת דיו גם בתפלין].

המ"ם סתומה - עקומה ושאלת תינוק אם לא יטעה בה כסמ"ך.

החטוטרת גבוה מאוד. מנהג העולם להכשיר. אך נראה לי שגם זו אינה כשרה לדעת שו"ע רבינו [משום שינוי צורה], ואין להקל למי שנוהג כפסקי שו"ע רבינו.

זיי"ן והרגל כפופה מעט

שאלה זו קורה הרבה בכתב המיוחס - בגלל צורת עשיית הרגל על ידי פתיחת קו קעורה, נוצרה לנו"ן דימוי למושב הנו"ן.

במקרה שלפנינו יש לשאול תינוק ולנהוג על פיו, ואין לפסול, משום שאינה נו"ן ממש. 

רגלים ישרות שעשאום כפופות

רגל ימין של התי"ו כפוף לימין מעט, ודומה כאילו יש בתי"ו שתי רגלים כפופות.

רגל הזיי"ן כפופה לאחור ודומה מעט לנו"ן הפוכה - בשתי המקרים היות שניכרת יותר צורת האות הצריכה [בזיי"ן הוריתי לשאול תינוק] ואילו הכפיפה הוא מעט. בתי"ו רגל ימין אינו כפוף ממש כמו כפיפת רגל שמאלי, ובזיי"ן אין הכפיפה מספיקה לנו"ן כפופה, יש להתיר לתקנם.

צורת פתח ללא סף שמאל וללא משקוף יורד

המזוזה קבועה על סף [מזוזת שער] ימין, ואין כנגדה סף שמאל [אלא רק קיר פשוט של אורך החדרים]. כמו כן אין משקוף יורד על צורת הפתח, אלא רק תקרת הבית.

יש פוטרים משתי הסיבות הנ"ל, א. דעת הרמב"ם ושו"ע שפתח שאין בה שתי מזוזות ומשקוף פטור ממזוזה. והרבה מפרשים "משקוף" משקוף ניכר ויורד ובולט למטה לכסות על צורת הפתח.

אמנם דעת הרא"ש שגם שער שאין לו מזוזה הסוגרת חלל הפתח אלא בצד ימין [כמו כאן] וכנגדה יש קיר שנמשך ישר [כלומר ללא כניסה של סף הסוגר בחלל] חייב במזוזה. וכתבו האחרונים שיש להחמיר כדעתו ולקבוע מזוזה בלא ברכה.

וכן יש מפרשים הסוברים שמשקוף ותקרה כלשהו לכסות השער מחייב, ולא פטרו חז"ל אלא שער שהוא פרוץ לגמרי מלמעלה. וכן קבלתי מהרב אברהם צבי הכהן זצ"ל שיש להחמיר ולקבוע מזוזה בפתח שיש בה כיסוי התקרה אע"פ שאין משקוף יורד. [הוראתו זו לא התייחסה לצירוף הענין הראשון, מזוזת ימין לבדה, אלא רק לענין השני בשער שיש לו תקרה ולא משקוף בולט]. וא"כ פשוט שיש מקום להחמיר ולקבוע מזוזה כפי שמופיע כאן.

שאלות על עיי"ן

העייני"ן המושב קצר והראש משוך [בפרט הראשון] וצריך שאלת תינוק.

יו"ד דומה לרי"ש

היו"ד דומה לרי"ש קטנה - צריך שאלת תינוק.

המ"ם אינה מרובעת מספיק מצד ימין - צריך תיקון לרבע אותה למטה.