כניסה כעין אכסדרה

למעלה תמונה מכניסה לבית. הקיר הנראה הוא חזית של מבוא לבית [כעין אכסדרה יפה לקישוט לכניסה לבית], אשר יש לה מימין ומשמאל פתחים עם עמודים. העמודים הם תמיכה לגג המבנה, ופטורים ממזוזה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו סעיף ו בדין אכסדרה, משום שהעמודים לא נעשו למטרת מזוזות של שער, אלא לתמיכת הגג בלבד.

שוב יו"ד פסולה

היו"ד הזו פסולה, כי רגלה ארוכה ביחס לראשה, ויש לה שיעור וי"ו. [כלומר, לא שהאות ארוכה ג' קולמוסים, אלא שביחס לגוף היו"ד שהיא דקה מאוד, הרגל יותר מפי שתים ממנה, וזהו שיעור וא"ו !!]

(יתכן שיש מקום להקל ולתקן אפילו בתפלין ע"י הכרת תינוק, וכל שתינוק יכירנה מותר לתקן היו"ד הזה ע"י הוספת דיו בתחתית הגג, כדי לגרום שיהא הראש עבה וממילא היחס בין הראש לרגל יתוקן. צ"ע למעשה במקרה זה)

י' עם גג רחב

ביודי"ם כאן, הרגליים קצרות יחסית ודקות יחסית לפירסום הקודם בענין זה.

אולי זו סיבה להקל?

עקב הבי"ת נכנסת לחלל הדלי"ת

המזוזה פסולה כפי שסימן המגיה.  אך נראה לי שיש כאן עוד פסול, בתיבה "דברי" עקב הבי"ת נכנסת הרבה לחלל הדלי"ת, ועושה אותה לה"א והיא פסולה, ולא מהני תיקון, כנלע"ד עיקר הלכה למעשה [ולא כמקילים שאם הסופר משך העקב משמאל לימין הרי זה היה קודם חלק מהבי"ת, דנראה לי דאין סברא זו תואמת דעת שו"ע האדמו"ר].

ה"א שירך שמאל משוכה

הקש על התמונה לשם הגדלתה

חלק מההי"ן הירך שמאל שבה משוכה מאוד, ולדעת המקדש מעט זה פסול. (ודבריו מסתברים, אלא שהעולם מיקל).

החי"ת המסומנת מצד ימין היא כשרה בדיעבד בלבד, או כחי"ת של רש"י או כצירוף דלי"ת וזיי"ן (שרוב האחרונים מקילים, אבל דעת שו"ע רבינו לפסול כמבואר בסי' לו אות ח. ולכן לנוהגים ע"פ פסקי האדמו"ר יש להחמיר, אבל לאחרים יש להקל בדיעבד).

האם הגימ"ל כשרה?

מזוזה פסולה

המזוזה הזו פסולה כי בתיבה "בין" [6 שורות מלמטה - הגדל לתמונה יותר ברורה] היו"ד איבדה את צורתה והנו"ן מופסקת.

כן ראוי לציין [לא סימנתי] הרבה ביתי"ן במזוזה זו אין להם עקב וריבוע מספיק, וכן כמה נוני"ן מעוותין כעין כפי"ן.

קרע בתיתורא

ראיתי תפלין שקרה בו קרע, כי כאשר באו לפתוח את הבית [באמצעות סכין] נחתך עור התיתורא התחתונה באלכסון מהפתיחה, בעומק כחצי ס"מ.

נראה לי ששפיר הדבר להדביקו בדבק, שהקרע יתאחה, והוא מהודר לכתחילה. ואמנם כל זמן שלא תיקנו היה פסול משום שהתיתורא שלמטה לא היתה מרובעת, כמבואר בביאור הלכה [סי' לב סעיף לט] דאם נפגם הריבוע הרי זה פסול. ופשוט שה"ה קרע עמוק קצת הוי פגם הפוסל את הריבוע.

אמנם להדביקו הרי זה כשר, לא מיבעי לסוברים דעורות דבוקים הוי עור אחד כפי שפסק רבינו [סי' לב סעיף נח], אלא גם לסוברים דהבית של התפלין צריך להיות מעור אחד טבעי ולא עורות דבוקים, נראה דהיינו דוקא הבית עצמה שנאמר בה גזירת הכתוב "אות" ו"זכרון" שממנו למדו חז"ל שיהא הבית והזכרון מעור אחד דוקא. אך לענין התיתורא שלא נאמר בה פסוק כלל, אלא היא הלכה למשה מסיני, הרי שעורות מדובקים שפיר חשיבי תיתורא כשרה.

ועי' משנה ברורה וביאור הלכה [סי' לב סעיף מה] דיש דיעות שצריך שתיתורא ומעברתא יהיו עור אחד עם הקציצה עצמה. אמנם העיקר לדינא, וכן נהגו, שהתיתורא אינו צריך להיות מעור אחד עם הבית. (ויש להוסיף דלדעת המשנה ברורה [ראה ביאור הלכה סעי' לח ד"ה יעשה] עור אחד החתוך מהצדדים והדביק הצדדים לסגור החתך, הוי עור אחד לכו"ע, כמו"כ הכא).

ולכן נראה עיקר הדין דגם תיתורא ומעברתא שאינן מעור אחד טבעי אלא עורות דבוקים יחד, הוי כשר. וכן נוטה בספר זכרון אליהו עמוד קצב.

יו"ד כעין רי"ש קטנה

היו"ד דומה קצת לרי"ש קטנה וצריך שאלת תינוק. [הבעיה כאן היא, שהגג דק ביחס לרגל. ובאמת לדעתי יש כאן בעיה נוספת שכבר הערתי עליו, ששיעור הרגל הוא הרבה יותר ממלוא אות קטנה דידה - של היו"ד הזה] ועכ"פ אחר קריאת התינוק ראוי לתקן ע"י עיבוי מעט של תחתית הגג.

דרך אגב הצורה של הצד"י שלמטה משונה בגלל שהחיבור של הצואר תופס חצי מהמושב. (מסתמא תינוק יכירה)

למטה תרשים של צורת תיקון היו"ד הנ"ל (התיקון הוא תוספת בצבע):

צד"י פשוטה

הצד"י של ארץ נראית כקו שיורד ישר בצד ימין, אמנם יש איזה בליטת הבדלה, ויש להכשיר בפשיטות.

ראה כתבות 
פורום לנושאי סת"ם: צד"י פשוטה - בעיה בירך
פורום לנושאי סת"ם: צ' פשוטה בעייתית בירכה

מושב העיי"ן

מקובל בכל הכתבים שהמושב של העיי"ן נטוי באלכסון ויורד תחת השיטה. משום מה הסופר שלפנינו חושב ונוהג אחרת - המושב ישר ושטוח בתוך השיטה דלא כמנהג. אמנם זה שינוי קטן, ואין בזה עצמו לפסול.

אבל נראה ששינוי אחד מצטרף לעוד שינויים והגיע לידי פיסול.

הנה במלה תשמעו, לבד מהמושב השטוח שגורם לו להדמות מעט לטי"ת, ראש שמאל משוך הרבה [יתר על המדה] וראש ימין הוא מעין גולם.

אמנם יתכן שבאף אחד מהשינויים הללו לבדן, יש לפסול, אך בצירוף כל השלשה נדמה לי שיש בפנינו שינוי צורת האות.

שים לב גם לעיי"ן של בעתו, הוא כעין חצי טי"ת חצי עיי"ן.

יו"ד דומה ל-ס'

מכיון שהעוקצים דקים ויש ריוח ביניהם, האם ניתן לתקן?

הורדה בקדושה בגידי תפלין

שאלה:  האם יש דין הורדה בקדושה בגידי התפלין, להוריד מראש ליד, ומר"ת לרש"י וכדומה?

תשובה:  בפשטות כן. בכל דבר שהוא [אפילו] משמש לתפלין יש דיני הורדה, כל שכן בגידין שיש בהם קדושת הגוף כעין הבתים של תפלין, בדאי יש בהם דיני הורדה.

הגהת מזוזה קטנה

 זוהי מזוזה קטנה [6 ס"מ] והערתי למטה על כמה דברים שבה:

והיו - היו"ד פסולה היא ממש רי"ש קטנה.

פן - משהו לא בסדר עם הנו"ן פשוטה הזו !!

ביתך - היו"ד דומה ללמ"ד, צריך שאלת תינוק.

ימיכם - היו"ד השניה פסולה היא ממש רי"ש קטנה.

תמונה נוספת של אותו חלק מהמזוזה שבו "ביתך".

תודתי להרב דוד ברסמן על צילום מזוזה זו.

רי"ש מרובע

הרי"ש צריך להיות עגול ולא מרובע שלא תדמה לדלי"ת, כמבואר בפוסקים. מ"מ המנהג להכשיר בדיעבד רי"ש כזה ע"י שאלת תינוק, כי אין בו זוית חדה, ואם יכול לתקן ראוי לתקן ע"י הוספת דיו כדי שיהא גבו מעוגל.

תיקון זה יש לעשותו בזהירות רבה, שלא יגרום לעשיית עקב בגג הרי"ש, ואז תיפסל משום שנעשית כדלי"ת.

שאלה ברי"ש

יש לשאול תינוק על הרי"ש של וקשרתם.