ראה משנה ברורה סי' לב ס"ק צ (על דין נדבקו יודי השי"ן כו' יותר ממקום דיבוקם דנפסלים) "דהיינו שהיו"ד נעשה קו ישר ולית צורת יו"ד, אבל אין מזיק אם נתעבה הקו מעט".
הלשון 'מעט' מוכיח דדוקא שמעובה מעט הירך, אך לא כאשר [נתחלף צורת היו"ד ש]עיקרו הוא הירך [שהוא מעובה הרבה] ובליטת הראש הוא מעט וכלשהו.
אמנם עיין בס' ביאור הסופר [משנת הסופר עמ' לט, ד"ה עיין) שמצדד בדבר זה לדקדק מלשונות הפוסקים הן לחומרא והן לקולא בנידון. אך מה שכתב לדקדק מלשון החת"ס משנה ברורה ומשנ"ס להקל, אינו נראה לי נכון בפי' דבריהם, אלא דעת המשנה ברורה כנ"ל דהראש צ"ל ניכר בצורה ברורה כחלק עיקר ביו"ד.
אמנם עיין בס' ביאור הסופר [משנת הסופר עמ' לט, ד"ה עיין) שמצדד בדבר זה לדקדק מלשונות הפוסקים הן לחומרא והן לקולא בנידון. אך מה שכתב לדקדק מלשון החת"ס משנה ברורה ומשנ"ס להקל, אינו נראה לי נכון בפי' דבריהם, אלא דעת המשנה ברורה כנ"ל דהראש צ"ל ניכר בצורה ברורה כחלק עיקר ביו"ד.
ובפרט לפי הסוברים [וכן סובר משנת הסופר (אות א' ס"ק יח)] בדעת הגידולי הקדש שאם נקודת היו"ד שבאל"ף אין בה רגל הרי זה פסול, משום חיסור אבר, ולא סגי מה שצורת הא' עליה והנקודה העליונה ניכרת היטב, כי להיות שחסרה הרגל, ורגל ביו"ד מעכב, הרי חסרה הא' מצורתה הנכונה.
ק"ו דאם יהא הרגל עיקר גמור, ורק מעט ראש כלשהו בולט מפני הרגל, האם יחשב ראש זה ליו"ד? האם ביו"ד עצמה כה"ג תהא כשרה? וממילא באל"ף אינו נחשב כלל "נקודה כעין יו"ד" אלא גולם.
ק"ו דאם יהא הרגל עיקר גמור, ורק מעט ראש כלשהו בולט מפני הרגל, האם יחשב ראש זה ליו"ד? האם ביו"ד עצמה כה"ג תהא כשרה? וממילא באל"ף אינו נחשב כלל "נקודה כעין יו"ד" אלא גולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה