ואחר כן שמתי לב לבעיה חמורה, צורת הה"א הראשונה בשם הק'. הרגל שמאל אין לה שיעור וצורת ירך [שמאל]. ירך זו צריכה להיות כעובי הקולמוס בעביה [כלומר גבהה]. ואפשר אולי נחשב הקו הדק כשיעור עובי הקולמוס בדוחק.
אך עיקרה קו דק משוך לרוחב השיטה, ולא לגבהה. והרי זה שינוי מצורת הירך. [המקדש מעט מסתפק בירך שהיא משוכה לרוחב השיטה - כעין מושב, ודבריו כאשר היא עבה כשיעור אלא שגם משוכה כעין מושב, ודעתו נוטה שזה שינוי צורת הה"א. אבל כאן גרע טפי, שהיא קו דק לבד ועיקרה משוכה, הרי זה שינוי מצורת ירך]. כן נראה לי ברור בשיטת הסוברים (רמ"א סי' לב סעיף טו, על פי התרומה והמרדכי), שירך שמאל שבה"א צ"ל כשיעור עובי [הקולמוס] היו"ד.
אמנם לסוברים (מאירי בב"י שם. וכן נראה פשט לשון הרמב"ם ה' תפלין סוף פ"א) שכל שתינוק מכירה כשרה, ולא תלוי כלל בשיעור, יש להכשיר כאן כל שהתינוק מכירה. והגם שאין אנו פוסקים כדבריהם, מ"מ כל שתינוק מכירה יש להתיר לתקנו בהוספת דיו [גם שלכס"ד כדין הוספה מעט בנפסקים, כפי שביארתי פעם בפורום זה].
שלום ויישר כח גדול
השבמחקלא יודע אם פה המקום לשאול אבל מה מקור המנהג למשוך קצת את אות ה' ראשונה של שם הויה? ראיתי את זה בספר תורה ומאד התפלאתי.
טוביה
צורת כתיבת השם הק' לפי האר"י כמבואר בספר משנת חסידים.
השבמחק