לפנינו פתח בין בית למרפסת, בפתח שלשה חלקים, החלק השמאלי [המסומן באיקס אדום] אינו דלת אלא זכוכית סגור כמין וטרינה. רק שתי הדלתות מצד ימין נפתחות לתוך הבית.
על פי מנהג חב"ד שקובעים בפתח כזה ע"פ היכר ציר, היה צריך לקבוע המזוזה מבחוץ [בצד המרפסת] בימין הכניסה לכיוון הבית [בצד השני של סימון הירוק], כי שם מסתיים הפתח. כי אין הפתח אלא מה שאפשר לעבור בו בלבד. אלא שכאן [טכנית] אי אפשר לקבוע שם מזוזה, כי הוילון-התריס נסגר צמוד לדלת. (וכן, לא ניתן לקדוח בעומק המסגרת להניח שם מזוזה).
נראה לי שבמקרה כזה, שאי אפשר לקבוע שם מזוזה [לשיטה זו - מנהג חב"ד, הבנויה ע"פ דעת הרמב"ם דהיכר-ציר קובע שדלת זו שייכת לבית ולא למרפסת, ולכן מקום החיוב הוא הבית, וימין כניסה אליו, ולא המרפסת, כי אין הדלת שייכת לה. וכן לא שייך לרמב"ם לקבוע מזוזה אחרי הדלת [במקום המסומן ירוק] כי לדעתו, קבעה אחר הדלת פסולה] - הדין שפתח זה פטור ממזוזה.
אמנם נראה שיש לקבוע מזוזה בימין היציאה למרפסת [כמסומן בתמונה השניה בחץ האדום] כדי לצאת מנהג רבים שהולכים אחר דרך הליכה (ולא ע"פ היכר ציר), שהוא מהבית לכיוון המרפסת, וימין כניסה של המרפסת. [כי אפשר שגם למנהג חב"ד במקום שא"א לילך אחר היכר ציר, יש לילך אחר סברא האחרת] ויקבענה שם בלי ברכה, כי זה ספק לבד (כי לדעת הרמב"ם כנ"ל פטורה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה