הצד"י בעיה גדולה ואני נוטה לפסלה - היות שהירך מדובק למטה, היא מתדמה לטי"ת. ועוד שהרי הרגל צריך לירד למטה מדיבוק הראשים, ופירשו הפרי מגדים ומשנת סופרים כדי שיעור מלוא אות קטנה למטה מהדיבוק.
יתכן להקל כאן על ידי שאלת תינוק ואם יקראנה צד"י נוכל להכשיר, וכן סביר להניח שיש שיעור בירידה אחר הדיבוק כמלוא אות קטנה. (וגם אם אין שיעור זה, אחר קריאת התינוק נראה העיקר שמותר לתקנה).
ובכל זאת אני נוטה לפסלה משום שינוי כללות צורתה - כי הצד"י צריכה שתהא הנו"ן שבה ניכרת, ולכן הרגל צריכה לירד למטה מדיבוק הראשים כנ"ל, ואילו צד ימין-היו"ד צריכה להיות קטנה ביחס לנו"ן זו. כאן נראה ששתי החלקים שוים והיא כמין טי"ת.
הבוחר יבחר ...
בשדך - היות שהסופר לא דקדק לכתוב על השירטוט, הכ"ף נופלת מהתיבה וספק האם נקראת ביחד עם שאר התיבה כמילה אחת (בעיה זו אפשר לפתרה - או להכשיר ע"י קריאת התינוק אם יקראנה כתיבה אחת, או תיקון הכ"ף בהוספת דיו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה