שאלה: כבר בירך והניח תפלין, ובאמצע התפלה הרגיש שהקשר של ראש גדול מדי ועליו להקטינו, הסיר את השל-ראש והקטין למדתו. האם צריך לברך על השל-ראש ["על מצות תפלין"] או שמא עדיין הברכה הראשונה שבירך עולה לו?
תשובה: אם מתחילה שיעור הקשר היה כשר, ורק תיקן מידתו לשפר את הנחת הראש, פשוט שלא יברך שוב, כמבואר בשו"ע רבינו סימן כה סעיף לא "אבל אם הוא בעצמו הזיזן ממקומן והיה בדעתו לחזור ולהניחן .. מיד .. אין צריך לחזור ולברך".
אבל אם שיעור הקשר הראשון היה גדול כל כך שלא היה כשר, נמצא שלא הניח עדיין הראש כלל, והרי מכיון שהרגיש זה לאחר שסיים הנחתן והסיח דעתו מברכתו תחילה, כי חשב שכבר נסתיים הפעולה שעליה בירך, (ובלשון רבינו שם סעיף לג) "כבר נגמרה המצוה השייכה לברכה שבירך עליהם תחילה וכשמחזירן למקומן מקיים מצות תפלין פעם ב' [וכאן פעם ראשונה] ולכך צריך לחזור ולברך". וכן נראה מדעת הביאור הלכה (סי' כה סעיף יב, ד"ה נפסק הקשר, עיין שם).
ולכן צריך לברך "על מצות תפלין" כמבואר בסימן כו, בדין מי שמניח תפלה של ראש לבדה.
ואם ספק לו האם המדה הראשונה היתה כשרה, נראה דספק ברכות להקל, ולא יברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה