הסופר מחק בסוף שורה, הריוח שנשאר הוא פחות מט' יודי"ן ולכן אין כאן חשש של ריוח פרשה [פתוחה] במקום שאין פרשה.
אבל שתי השורות האחרונות נכנסות, אם נצרף שיטה אחרונה של ריוח הפתוחה שאחר ימימה, והרי כאן תמונת זנב. יש בזה דיעות שונות בין הרבנים האם שייך בכה"ג, בעיה של זנב. העיקר להכשיר, כי ניכר שטעם הריוח בשיטה האחרונה הוא משום ריוח הפרשה, בפרט בריוח כל כך גדול כפי שנראה כאן אחר ימימה (ולא משום זנב).
ואם עושים חורים קטנים להחשב כמו מקום שלא שייך לכתיבה לא יכול להיות רעיון גם לשיטה המחמירה?
השבמחקלפי המקילים לעשות חורים - כן.
מחק