במ"ם זה יורד קו שכמעט סוגר את חלל הכ"ף. היות שצורת המ"ם כאן ברורה, היא כשרה ומותר [וצריך] למחוק את הקו המיותר.
נשאלתי: מה היה הדין אם היה סוגר קוץ דק זה עד המושב?
תשובה: המ"ם היתה פסולה כי היא גם סתומה, ולא יועיל שאלת תינוק, דבין כה אינה כתיבה תמה. ואופן תיקונה - אם קרה קוץ זה אחר סיום האות, לבטל האות מ"ם מצורתה. ואם קרה בעת כתיבת הכ"ף עצמה, הוי כתיבה בפיסול, וצריך למחוק אותה החלק מהכ"ף שנעשה בפיסול, וכל החרטום שנכתב אחריה. ואם זה קרה אחר סיום הכ"ף ולפני כתיבת החרטום, די לגרור כל החרטום שנכתב בפיסול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה