היו"ד קרוב מאוד לנגיעה בכ"ף בשם. [אי אפשר להחליט דבר כזה ע"פ התמונה בסקן, אלא מה שקובע הוא מה שנראה בדיוק לעין רגילה במציאות].
אם לעין רגילה נראית נגיעה [אע"פ שבזכוכית מגדלת וכדומה, נראה ברור הפרד משהו ביניהם] דינם כנוגעים ואינם מוקפים גויל [ופסול עד שיתקן], וחייב לגרור ביניהם, ואף בשם ק' חייב לגרור הנגיעה כדי להכשירה. ואם לעין רגילה נראין מופרדין פשוט שכשרים [ואע"פ שבזכוכית נראית נגיעה דקה מן הדקה, כי הכל הולך אחר ראיית העין הרגילה].
גם אם היתה נגיעה זו קורה אחר גמר כל הכתיבה, מ"מ אינם מוקפים גויל ופסולים (ודלא כסברת המקילים בכך, דחסרון היקף גויל אחר הכתיבה אינו מעכב, דלא נאמר "היתר חסרון היקף גויל אחר הכתיבה" אלא לענין נקב, ולא לענין נגיעת דיו ממש של אות אחת לחברתה), ולכן חייב ומותר לגרור. ואין להחמיר משום קדושת השם [שלא לגרור, אלא לגנוז וכו'], דכל שצריך לגרר כדי לתקן ולהכשיר, העיקר כסברת החתם סופר שאינו בכלל מחיקה ואיבוד שם ק', אלא תיקונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה