הביתי"ן הללו נראה לי שהן פסולות, משום שהבי"ת עגולה ממש למטה. [אמנם קשה לפסול ס"ת בכך, ובודאי יגידו שהיות שהבי"ת ניכרת מחמת עקבה שאינה כ"ף, אין לפסול. אך מצד עצם הדין של "כתיבה תמה" בצורת האות, נראה לי שזה אינו כשר].
בנוגע לחור שבאמצע התיבה "בשדה" - שורת הדין להיות שכל האותיות כשרות ומוקפות גויל, אלא שצריך לקרבן שלא יהא ריוח באמצע תיבה [מבואר בס' מאיר עיני סופרים במקרה כזה], מותר להטיל טלאי מתחת לחור ולהמשיך את גג הדלי"ת על המטלית, ואינו פסול משום חסר היקף גויל כי כבר נכתב האות בכשרות תחילה עם היקף גויל.
טעיתי - וכך כתוב במאיר עיני סופרים (סימן יא, סעיף ג, בעיטור סופרים) שאם יש ריוח אחר התיבה פחות מט' יודי"ן מותר להמשיך גג הד' או ר' על המטלית [מאחר שמתחילה נכתב בכשרות עם היק"ג], אבל אם היה ריוח בתוך התיבה שמעכב [שיעור אות קטנה כיו"ד] או ריוח בין התיבות כשיעור ט' אותיות שמעכב, אסור להמשיך האות על המטלית.
והטעם ברור, שהכשר ספר זה ע"י כתיבה פסולה [לדעת הש"ך וב"ח יו"ד סי' רפ] דחצי אות על המטלית אינו כתב כלל.
****
הכ"ף, שאלת תינוק אם לא יקראנה בי"ת.
המ"ם סתומה,יש בה פגם במושבה וחייב לתקנה ולמלאותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה