נגיעת יו"ד העליונה בגג האל"ף

שו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף כו

ומכל מקום כל מה שכתב באותו אות אחר שנעשה בה הפיסול צריך לגררו ולכתבו מחדש אע"פ שלא נכתב בכתיבה אחת עם הפסול כגון יו"ד העליונה של הא' שהיא נוגעת בגג שתחתיה יותר ממה שצריך להיות נוגעת שאין צריך להיות נוגעת אלא בעוקצה הימיני ולא בעצמה כמו שיתבאר בסי' ל"ו והוא כתב הגג סמוך מאוד עד שנגע בעצמו של יו"ד צריך לגרור כל הגג והיו"ד שתחתיה ולכתבה מחדש אבל אם עוקצה השמאלי נוגע בגג ולא עצמה של יו"ד כשר שאף בלא עוקץ זה שם יו"ד עליה אינו פוסל בנגיעתו ואם יו"ד התחתונה נוגעת בעצמה לגג א"צ לגרור הגג אלא יו"ד התחתונה בלבד שנעשית בפיסול וה"ה ברגל התי"ו:

פירוש:

ומכל מקום כל מה שכתב באותו אות אחר שנעשה בה הפיסול, צריך לגררו ולכתבו מחדש, אע"פ שלא נכתב בכתיבה אחת עם הפסול, כגון יו"ד העליונה של האל"ף שהיא נוגעת בגג שתחתיה יותר ממה שצריך להיות נוגעת (ונפסלת בכך), שאין צריך להיות נוגעת אלא בעוקצה הימיני ולא בעצמה כמו שיתבאר בסימן ל"ו (תמונת אות אל"ף), והוא כתב הגג סמוך מאוד עד שנגע (הגג) ב(גוף) עצמו של יו"ד, צריך לגרור כל הגג (שנכתב בפיסול) והיו"ד שתחתיה (שנכתב אחרי הפיסול) ולכתבה מחדש. אבל אם עוקצה השמאלי נוגע בגג, ולא עצמה של יו"ד כשר (כמו שהוא נוגע, וממילא אם רוצה לגרור הנגיעה אין בזה חק תוכות, ולא שייך להקרא כתיבה בפיסול), שאף בלא עוקץ זה שם יו"ד עליה (כי היו"ד ניכרת לעצמה, ולא כמקרה הראשון שגוף היו"ד עצמה נוגעת לגג, ולכן אינה ניכרת חלק לעצמה ופסולה, אבל זו) אינו פוסל בנגיעתו. ואם יו"ד התחתונה נוגעת בעצמה לגג (ופיסולה בדיוק כיו"ד העליונה משום שאינה ניכרת כלל כנקודה לעצמה) אין צריך לגרור הגג (כי נכתב בכשרות לפני הפיסול), אלא יו"ד התחתונה בלבד שנעשית בפיסול. והוא הדין ברגל (שמאל של) התי"ו (שנוגעת לגג עד שאבדה צורת רגל שמאל ונעשית גולם – קו משוך בשוה, שנעשית רגל זה בפיסול וצריך לגרור כולה, אך אין צריך לגרר הגג ורגל ימין שנכתבו מקודם בכשרות):

חידוש וביאור:

א)  והוא כתב הגג סמוך מאוד עד שנגע בעצמו של יו"ד כו'.

פסק זה הוא מהשו"ע, ומהר"י אסכנדרני שהביא הב"י, דאם היו"ד נוגעת לגגה פסולה. ומבאר רבינו ע"פ המג"א דדוקא נגיעת עצם גוף היו"ד, אבל נגיעת עוקצה השמאלי לבדה לא נפסלת. ונראה הטעם, דע"י נגיעת גוף היו"ד לגג הרי זה בטל חלק זה של האות, כלומר אין לו יו"ד [נקודה עליונה כלל]. ועל פי זה נראה דוקא שנגע רובו [ככולו] אבל נגיעה מועטת אפילו מעצם גוף היו"ד [כגון זוית ריבוע גוף היו"ד מצד שמאל, או זוית הגוף מצד ימין, במקום נגיעת הרגל של ימין] לא נפסל, דהיו"ד ניכרת היטב לעצמה, כנקודה העליונה של האל"ף, וצורת האות קיימת.

ב)  אבל אם עוקצה השמאלי נוגע בגג ולא עצמה של יו"ד כשר, שאף בלא עוקץ זה שם יו"ד עליה, אינו פוסל בנגיעתו.

דעת רבינו ע"פ המג"א, דמכיון שאין העוקץ שמאל משם האות (ולכן אפילו באות יו"ד עצמה אין בתיקונה משום שלא כסדרן), א"כ באל"ף בודאי אינו מעכב כלל, ואפילו נאמר שחסרה כל עוקץ שמאל, הרי אינו מעכב בה כלל, וכ"כ רבינו בסימן ל"ו בתמונת האות אל"ף.

ומכאן נלמד, שאין פסול זה משום חסרון היקף גויל, שאין היקף גויל בין יו"ד העליונה לגג [כסברת הברוך שאמר עצמו בהגהות לאות צד"י שלו, ראה ספר קובץ ספרי סת"ם עמוד קנ], דסבירא להו [למג"א ושוע"ר] דאין שום דין היקף גויל בין חלקי האות עצמה, רק בין אות אחת לחברתה.

ג)  ואם יו"ד התחתונה נוגעת בעצמה לגג כו'. כלומר דין הנקודה התחתונה ממש כדין העליונה לענין פיסולה משום דיבוקה לגג, דאם נוגעת עצמה, כלומר כל גוף הנקודה או רובה פסולה, והגרירה ביניהם היא ח"ת. אך אם נוגעת רק עוקץ ממנה וכיו"ב מיעוט מגופה בלבד, אינה פסולה ומותר לגרור ביניהם, כי ניכרת צורת האל"ף בכלל והנקודה בפרט.

ד)  והוא הדין ברגל (שמאל של) התי"ו. הטעם שכתב רבינו דין התי"ו בסעיף זה עם נגיעת נקודות האל"ף לגג, ולא עם כל הבאים בסעיף הבא [סעיף כז] "וכן הדין ביוד"י השי"ן והעי"ן .." משום שדין רגל שמאל של התי"ו כדין נקודה התחתונה של האל"ף, שהן כתובות בפיסול וצריך לגררן כולן, אבל כל מה שנכתב מקודם באות נכתב בכשרות ואין צריך לגררו.