ספק קו"ף

אני מסתפק האם בקו"ף הזה מועיל שאלת תינוק, כי יותר נראית כה"א.

לכאורה גם אין בה שיעור ירך ברגלה השמאלית, דבודאי שיעור ירכה של הקו"ף צ"ל יותר ארוכה מרגל שמאל של ה"א, והיא צריכה שיעור מלוא אות קטנה [כעובי יו"ד] יורד מתחת מושבה דוקא, וכאן נראה שאין בה שיעור זה. (אמנם מחמת חסרון השיעור לבד, היה מועיל שאלת תינוק על מנת להתיר תיקונה. מכל מקום כמו שהיא כעת נראה שהיא פסולה, ואני מסתפק האם יש בה צורת אות כלל שיהא מותר לתקנה).

חברים שראו את הקו"ף זה - חלק הסכימו עמי, וחלק אמרו שדינה שאלת תינוק [כלומר, ואם תינוק יקראנו יהא מותר להאריך את רגלה השמאלית].
ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: קו"ף ירך שמאל קצר

קרע של סדק במושב הפ"א

התמונה היא להמחשת השאלה בלבד [הסדק במציאות בקושי נראית, כי הסדק נעשתה ע"י חיתוך או קילוף של סכין והיא הולכת פנימה באלכסון].

אות פ"א בספר תורה, יש באמצע מושבה קרע החותך את המושב לשנים, אך אין הקרע מעבר לעבר [לצד החוץ של הקלף], אלא סדק בעומק הקלף החותך את [מושב] האות לשתים. מה דינה?
הנה בנוגע לשינוי צורת האות, זה תלוי בשאלת תינוק אחרי כיסוי החלק שמעבר לסדק, כי חלק זה נפרד מהאות ואינו מצטרף לצורת האות, וחסרון היקף גויל אין כאן, משום שהסדק הוא בעצמו קלף, ואין שם נקב מעבר לעבר, כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב סעיף כ, עיי"ש.
נראה לי דאם התינוק לא יקראנו פ"א אחר כיסוי הנ"ל, יש למחוק את כל המושב, ולהדביק היטב שפתי הסדק עם דבק שלא יהא ניכר הסדק כלל, ואז יכול לכתוב המושב על הקלף שנתאחה להיות אחד. (דבכה"ג הדבק מאחה הקלף, והרי זה דומה להיתר דיבוק מטלית ביו"ד סי' רפ דדבק הוי חיבור לאחות הקלף והמטלית. וגם אם היינו אומרים דדבק כה"ג לא חשיב קלף עצמו לכתוב מעליו, מ"מ הסדק שאינו ניכר אחר הדיבוק, ודאי עדיף מנקב שהדיו עובר עליו דאינו מעכב הכתיבה).
יש ליזהר שהדבק יהא רק בתוך שפתי הסדק ולא ימרח על הקלף למעלה שלא יהא חציצה בין הכתב לקלף.

הגדרת פסול קובה וזנב

מצינו ב' שיטות בהגדרת פסול קובה וזנב.

א.  דעת הרמב"ם (הל' מזוזה פ"ה) מותר לעשות את המזוזה ב' וג' עמודים ובלבד שלא יעשנה כקובה זנב או עיגול. פי' שהפסול הוא שאין כאן צורת דף. כי הדף צורתה מרובעת או מלבנית, וזו צורה אחרת, ולא צורת דף.

(ובזה ניחא כוונת הרמב"ם "או עיגול" וכן משמע בב"ח יו"ד סי' רפח דפי' שכל הדף עגול, וביאר מה חידש הרמב"ם בזה, עיי"ש. ועוד ניחא, מה דלא נתבאר שיעור היציאה לפסלה כקובה או זנב. משום דלפי' זה הכוונה על כללות הדף, וכולה או רובה אינה צורת דף. ואין לזה שיעור מסויים של יציאות. ודי למבין).

אמנם בטור [והעתיק לשונו בשו"ע] יו"ד סי' רפח נראה שהוא דין ביישור השורות, שכתב שלא יצאו השיטין ומבאר איזה יציאה כשרה ואיזה פסולה. ומקורו פי' רש"י בגמרא מנחות לא.

(אמנם הטור עצמו מביא את הרמב"ם הנ"ל, ונראה ממה שהב"י לא חשבה למחלוקת, וכן בשו"ע מביא ב' הלשונות הן של הטור והן של הרמב"ם, ש"מ שלא ראה בזה שום מחלוקת. כי אפשר דגם לפי לשון זה בטור ושו"ע פי' הדבר שרוב הדף קובה או זנב. והטעם כנ"ל שהוא שינוי צורת הדף).

ב.  אמנם רבני דורינו [עי' משנת הסופר סימן כז ס"ק טז] נהגו להחמיר בג' שיטין יוצאים זו מזו כשיעור אות אחת, דהוי פסול משום קובה. וכן משמעות הפשוטה ברש"י וטור הנ"ל, דנתן הדוגמא בג' שיטין זו למעלה מזו, כל אחת יוצאת מחברתה.

ג.  עכ"פ נראה בודאי שראוי לחוש לפשט הרמב"ם ושו"ע הנ"ל, דכל שעיקר צורת הדף אינה מרובעת אלא צורה אחרת, כגון קובה או זנב [משולשים, ואפילו משופעים במדה ניכרת שכבר אינם נראים כדף] או עגול, לפסלן, משום שאין זו צורת הדף. ובנטיה זו אין צריך שיעור כמה יוצא, אלא העיקר מה נראה כללות המזוזה לעין, ואם בכללותה אין צדי המזוזה [הגליונות] ישרים, אלא עקומות או נטויות באלכסון הרי זו כקובה ופסולה.
אלא שפסול זה הוא דוקא בכל הדף או רובה. אך אין לפסול משום מיעוט שורות שאינן ישרות, לפי סברא זו [אלא לרק לפי שיטה השניה, ולדעתם רק בשיעור יציאה מסויים - שלפחות אות שלימה].

עיין עוד בספר יריעות שלמה פרק ה סעיף ו, ובמה שכתב בהערה שם בשם שו"ת עולת יצחק (ח"א סי' קלז).

שתי שאלות מעניינות מהפורום באנגלית

נראה שאין זו צורת עיי"ן כלל - ופסול.

האם זו קובה?

נראה לי לפסול משום קובה ואע"פ שאין יציאת השורות כרוחב אות גדולה, מ"מ כל הגליון מוטה באלכסון ואין זו צורת דף.

אי"ה אכתוב מאמר כאן, המבאר שיש שתי גישות בענין פסול כקובה וכזנב.

גלמים - פ"א, ורגל שמאל בתי"ו

נקודת הפ"א ניכרת בתמונה היטב - אבל בהתבוננות מקרוב, נראה, שבעצם אין עובי כלל לנקודה הזו, והיא רק "שפיץ" של בליטה פנימה, במלים אחרות: אין זו נקודה [בשיעור עובי גוף היו"ד]. דינה כגולם [ולסוברים שהיא פסולה ולא מועיל תיקון כמו כן בנידון זה, ולסוברים מועיל תיקון עכ"פ חייבת תיקון].

ראש ימין של הצד"י, היא ג"כ קו משוך ולא צורת יו"ד כלל, וחייבת תיקון.
התי"ו [וכתבתם], לא רק שרגל שמאל שבו גולם ופסול, כאן גרע טפי ולא מועיל תיקון שהרי נדמה לחי"ת ממש. בעיה זו מצויה בהרבה כתבים זולים, וצריך מאוד להזהר בדבר.

דוגמא נוספת של תי"ו פסולה, כנתבאר בתמונה הא'.

דוגמא נוספת של פ"א פסולה, כנתבאר בתמונה הא'.

כדאי להגדיל את התמונות

בעיה גדולה באל"ף - אין לו יו"ד עליונה כשרה

בכל התמונות ישנן אלפי"ן שאין ליו"ד העליונה ראש כלל [או כמעט אין לו ראש], בגלל שיש בהם רק את הקוים החיצונים [הקוצים] של היו"ד, ולא עצם גוף היו"ד !!!
פשוט שאל"ף כזה הוא פסול. אלא שנראה, שמותר לתקנם משום שהן נקראות אל"ף ודינן כגולם שהתיר הצמח צדק לתקנו בכתיבה מועטת בהוספת דיו, משום שהאות נקראת לתינוק. אבל כל זמן שלא תיקנו, פסול.

יש להעיר שבעיה דומה לזו עלולה לקרות בעוד אותיות בכתב המיוחס, בגלל חוד הקולמוס וצורת הכתיבה, וצריך זהירות מיוחדת בענין זה - לדוגמא: האות צד"י המסומנת "ממצרים" היא כשרה ויש לה ראש ימין יפה, אך בקצת פחות שימת לב לראש, היא היתה יכולה להיות רק ארבע קוצי הפינות, ללא גוף היו"ד. ודי למבין בכתב זה.

עוד פרט בכתב שלפנינו: עקב הבי"ת מדי גבוה הוא עולה כמעט עד הגג, או מעבר לחצי האות. ובאמת צריך להיות העקב עד חצי, ולא עד בכלל אלא פחות. כמובן שהאותיות בי"ת כשרות. 

שאלה על זיי"ן

לעיקום של הזיי"ן יש חוד - המדמה אותו מעט למושב הנו"ן. נראה לי שהזיי"ן הזה עדיין כשר, ובודאי מהני שאלת תינוק [ורק אם תינוק יטעה בה ויקראנה נו"ן תיפסל].

מכירת אותיות בס"ת לגוי

שאלה:  האם מותר [כאשר מוכרים אותיות בס"ת, או כל צורת השתתפות אחרת, עבור כל הרוצה להשתתף בכתיבת ס"ת] למכור לגוי אותיות בס"ת?

תשובה:  נראה לי שדבר זה אסור. שהרי אין הגויים חייבים בכלל במצוה זו, וההשתתפות במצוה זו, היא - שכמה יהודים יקיימו יחד מצות כתיבת ס"ת. אלא שיש לדון בדבר מצד נדבה שמתנדב הגוי בעלמא, אע"פ שאינם חייבים בה, וכגון שאין הקהל יכול בלאו הכי לקנות ס"ת בעצמם. האם מותר לשתף נכרים אם ירצו להתנדב למצוה זו?

ברמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ח ה"ח) אין מקבלין מהנכרי בתחילה נדבות לבדק הבית וכל עניני המקדש ובניית ירושלים משום שנאמר ולכם אין חלק וזכרון בירושלים. אבל לבית הכנסת מקבלים מהם [בתנאים מסויימים כמבואר שם, וביו"ד סי' רנט]. והעתיק פסק הרמב"ם הזה, בטור יו"ד סי' רנט.

ונראה מה שמותר לקבל מהגויים נדבה לבית הכנסת, והוא מהגמרא ערכין ו ע"ב גוי תרם נר לבית הכנסת וקיבלו ממנו, משמע שנר ומנורה לבית הכנסת מקבלין. וכ"כ בשו"ע יו"ד רנט סעיף ג.

אבל יש לומר דנדבה לבניית בית הכנסת עצמה אין מקבלין מהם, דומיא דאין מקבלין מהם לבניית המקדש, [מק"ו דאין להם זכרון בירושלים ובדק הבית] דדבר שהוא חובה על עם ישראל אינו באה אלא משל ישראל, ואין ליתן לנכרים השתתפות וזכות וחלק במצוות אלו.
ומה שמקבלין מהן נר ומנורה לבית הכנסת, פירשו התוספות (ב"ב ח. הביאו סברתם הב"י יו"ד סי' רנד ורנט, וט"ז וש"ך סי' רנד) משום דהוי כנדבות ונדרים למקדש שמקבלים מהנכרים, עיי"ש. א"כ משמע דדבר חובה אין מקבלין מהם.

מ"ם סתומה עם קוצים גדולים יורדים

המ"ם [במרכז התמונה] יורד ממנו קוץ גדול בצד ימין, זה ודאי אינו ראוי לכתחלה. מ"מ לפסול אי אפשר, לכן תישאל לתינוק, וכאשר יקראנה, מצוה למחוק הקוצים הללו.

מכל מקום עדות היא לטיב הסופר!!!

הכ"ף פשוטה שתחתיה, כל ראשה כתוב מעל השירטוט !!!

חיוב מזוזה בפתח עם דלת הזזה [אקורדיון]

דלת הזזה [אקורדיון] העומדת בפתח שבין חדר כניסה למטבח, [צד השני - מבט היציאה מהמטבח לעבר החדר, הוא בתמונה השניה]. החיוב במזוזה הוא בכיוון הכניסה למטבח [כמסומן בחץ האדום], לפי כל הדיעות. הן מצד שדרך הכניסה הוא מבחוץ לצד המטבח, והן מצד היכר ציר, שהרי דלת הזזה זו תלויה לצד המטבח.

דלת הזזה זו נחשבת לדלת גמור לחייב מזוזה בברכה. ואע"פ שכאשר נסגרת ומתקפלת הדלת, נשאר עובי הקיפולים בחלל הפתח יותר מטפח, ולעולם אין הדלת משאיר חלל ימין של הפתח פתוח לגמרי, מכל מקום אין זה משנה לענין החיוב (כן נראה לי פשוט. ודלא כספר חובת הדר (עמוד סט, בהערה ח, ד"ה ויש לדון) שמסתפק בדבר).

מבט מהמטבח החוצה לצד הכניסה.

שאלות אחרונות

נראה לי שהנו"ן הזה יש לפסול, משום שינוי בצורת האות.
(יש כאן צירוף שתי בעיות: הגג רחב מהמושב, ויש בו ירידה מעט כעין פ"א. בגלל צירוף שתי הבעיות, נראה לי להחמיר ולפסול. ובפרט בכתב של איכות זו, ודי למבין).

הבי"ת יש בה קוץ שעולה מהמושב ונוטה לסתום. יש כאן ספק בי"ת או מ"ם סתומה, וצריך שאלת תינוק.

נקודה היו"ד באל"ף, רובה גולם והיא פסולה כדין גולם. היציאה משהו של הראש לא מהני להכשיר כמו שהיא.

אמנם למקילים להוסיף ראש ביוד"י האל"ף (וכיוצא בהם גם בתפלין) מותר לתקן צורת הראש כאן, בהוספת דיו. 

תי"ו נפסל משום שנדמה לפ"א פשוטה

התי"ו פסול. מבואר בספרים שזה נדמה לפ"א פשוטה [ולא מועיל קריאת התינוק, משום שאין זה נחשב לכתיבה תמה בצורת האות].

פסול כזנב

מזוזה זו פסולה, משום שהשורות בצד שמאל הן כזנב, שלוש שורות נכנסות אחת אחר השניה בשיעור אות גדולה.

שאלות על יודי"ן

רגל ימין של היו"ד קצר ביותר - אין לפסול, כי אין שיעור לרגל ימין, וכל שהוא ניכר כיו"ד כשר (כן העיקר להלכה, וכן הסכים בשו"ת שבט הלוי, ודלא כמשמעות המקדש מעט ששיעור ירכה כמלוא קולמוס מעכב). פשוט שצריך לתקן שיהא לו רגל יותר ניכר לכתחילה [אבל לאו דוקא אורך קולמוס, אלא פחות מעט].

יו"ד גדולה - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כדלי"ת או רי"ש.