קרע של סדק במושב הפ"א

התמונה היא להמחשת השאלה בלבד [הסדק במציאות בקושי נראית, כי הסדק נעשתה ע"י חיתוך או קילוף של סכין והיא הולכת פנימה באלכסון].

אות פ"א בספר תורה, יש באמצע מושבה קרע החותך את המושב לשנים, אך אין הקרע מעבר לעבר [לצד החוץ של הקלף], אלא סדק בעומק הקלף החותך את [מושב] האות לשתים. מה דינה?
הנה בנוגע לשינוי צורת האות, זה תלוי בשאלת תינוק אחרי כיסוי החלק שמעבר לסדק, כי חלק זה נפרד מהאות ואינו מצטרף לצורת האות, וחסרון היקף גויל אין כאן, משום שהסדק הוא בעצמו קלף, ואין שם נקב מעבר לעבר, כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב סעיף כ, עיי"ש.
נראה לי דאם התינוק לא יקראנו פ"א אחר כיסוי הנ"ל, יש למחוק את כל המושב, ולהדביק היטב שפתי הסדק עם דבק שלא יהא ניכר הסדק כלל, ואז יכול לכתוב המושב על הקלף שנתאחה להיות אחד. (דבכה"ג הדבק מאחה הקלף, והרי זה דומה להיתר דיבוק מטלית ביו"ד סי' רפ דדבק הוי חיבור לאחות הקלף והמטלית. וגם אם היינו אומרים דדבק כה"ג לא חשיב קלף עצמו לכתוב מעליו, מ"מ הסדק שאינו ניכר אחר הדיבוק, ודאי עדיף מנקב שהדיו עובר עליו דאינו מעכב הכתיבה).
יש ליזהר שהדבק יהא רק בתוך שפתי הסדק ולא ימרח על הקלף למעלה שלא יהא חציצה בין הכתב לקלף.