יש סוברים שראש הלמ"ד התחתון הפך את הלמ"ד העליון לספק קו"ף.
ולא נראה לי חומרא זו. כי הלמ"ד העליון היה כשר, וגם כאשר עשה בחללו ראש הלמ"ד התחתון, לא נדמה לחלוטין לקו"ף [שנאמר נשתנה צורת האות]. במקרה כזה - שלא היה בדעתו כלל להשאירו כקו"ף, אלא היה דעתו מתחילה לעשות ממנו למ"ד שלם, אינו מפריע ללמ"ד העליון.
ואע"פ שבדין דומה - כאשר ראש הל' נכנס לדלי"ת לא נאמר כן, אלא נפסול הד' גם כאשר עשה ראש הל' מתחילה על דעת להשלימו ללמ"ד. שם, באמת הד' בטלה צורתה כי אינו פנוי החלל שלה לידע האם זו ה' או ד', וע"כ לעולם אינה כתיבה תמה, ולכן לא חשוב מה היה כוונתו בכך. אך כאן הל' העליון לא נהפך כלל לקו"ף, בזה סגי מה שנראה בודאות העליון ללמ"ד.
ואין להקשות ממה שכתב המ"ב במשנת סופרים (אות ל) "וראיתי סופרים בורים שכשטועין וכותבין קו"ף במקום ל' עושין צואר תחילה על ראשו ואח"כ .. גוררין הרגל, וה"ה כשטועין וכותבין ל' במקום קו"ף גומרין רגל הקו"ף ואח"כ גוררין הצואר וזה פסול גמור וכו". שהרי שם התכוין הסופר לעשות אות אחר, ואח"כ לשנותו בהוספת חלק לאות שניה [כגון ירך הק' תחת חלל הל', להפוך הל' הנעשה בטעות לק'] ולגרור הנותר, וזה פסול גמור של ח"ת.
משא"כ כאן, שלעולם לא נשתנה הל' לצורה אחרת, ולא נעשית בכוונה לצורה אחרת, נראה לי להקל, שלא לפסול כמו שהוא. [וכל שכן שאין בגרירת צואר הל' מתוך חלל הל' - שאלה של ח"ת].
כן נראה לי לדינא (ודלא כמו שכתב בספר משנת הסופר סימן ה אות ל, ביאור הסופר ד"ה על ראש צוארה).
השוה דין זה למקרה דומה https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/blog-post_18.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה