שאלות על כ"ף פשוטה, זיי"ן ובי"ת

 

הכ"ף פשוטה רחבה ונדמית מעט לרי"ש גדולה - שאלת תינוק. (בגלל שהגג אינו ארוך יותר מאורך הרגל מועיל שאלת תינוק, אבל אם גגה היה רחב יותר מאורך הרגל היה פסול [שהיה נעשה רי"ש גדולה], ולא היה מועיל שאלת תינוק כלל).

הכ"ף פשוטה קטנה וצריכה שאלת תינוק. השפיץ הקטן שיורד מסוף הירך - אינו נכלל בשיעור האות.

בזיי"ן יש שפיץ קטן שיורד וגם הוא אינו נכלל בשיעור, ולכן אינו נפסל בודאי כנו"ן פשוטה, אלא מועיל שאלת תינוק על הז' הזה. ואם תינוק קוראו ז', הרי זה ז' כשרה, ויש למחוק השפיץ הקטן.

בבי"ת [השני של בעבור] אין לו עקב אמיתי, אלא שפיץ קטן יוצא, שבאמת אינו מחובר לגוף האות. - דינו שאלת תינוק, ואם תינוק קוראו ב' הרי זה כשר, ויש לחבר השפיץ כדי לתקן העקב של הבי"ת, ולרבע היטב את העקב.

שאלות על סמ"ך

הסמכי"ן כשרות. אע"פ שיש לו שפיצים למטה [כעין זויות כהות] מ"מ צורת הגוף מעוגלת היטב, וכשר.

יו"ד ווי"ו נוגעים

 

האם יש כאן חשש התדמות לצד"י פשוטה?

לדעתי לא, ולכן מותר לגרר. מי שמפקפק בדבר - אל ימהר לפסול, אלא ישאל תינוק, אחר שיראה לו כמה צדי"ן פשוטות ואותיות וי"ו וכדומה, ואז ישאל תינוק, ויווכח שהתינוק אינו טועה בזה.

מקום קביעת המזוזה

האם מיקום המזוזה נכון? כי הוא מתחילת הסף, אך אינו תחת המשקוף?

אין קביעתה במקום הנכון. מקומה הנכון - תחת המשקוף. כי חלק הקיר שבולט לפני המשקוף - אינו נידון כלל כסף [מזוזת שער], כי השער הצטמצם לחלק שתחת המשקוף בלבד.

בתמונה השניה, גזרתי בתמונה והדבקתי את המזוזה למקומה הנכון.

מכל מקום לענין ברכה על העברת המזוזה למקומה הנכון, נראה לי שבמקרה זה, היות שקביעתה הראשונה היה תוך שיעור טפח למקומה הנכון. אין לברך שוב.

פרשיות כתב חב"ד

יש אומרים שכתב יד זה הוא מיוחס לר' ראובן הסופר [סופרו של אדמו"ר הזקן].

ברור שלא ניתן להוכיח דבר כזה היום. לענ"ד בהשקפה ראשונה אין זה כתב ידו של ר' ראובן, אלא כת"י סופר אחר מסופרי ליובאויטש.

מחיקה וגרירה בשם כוזו שבמזוזה

שאלה:  האם מותר לגרר מהשם כוזו שמאחרי המזוזה, או שיש בזה דין חק תוכות?

תשובה:  אין קדושת השם ולא קדושת המזוזה, ולא דין כתב על שם זה. ולכן, כל שהוא לצורך תיקון המזוזה או שם זה, מותר לגרר ואף למחוק לצורך.

נו"ן פשוטה - בליטה משונה ביריכה

נראה לי שראוי לשאול תינוק על שינוי זה. ולאחר שיקראנו נו"ן כדין, יש לגרר ולמעט הבליטה הזו, כדי שיהא לה צורתה הראויה לה לכתחילה.

ראה עוד: https://hebrewstam.blogspot.com/2017/08/blog-post_23.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/07/blog-post_7.html 

בעיות מצויות בכתב פשוט

ויצהרך - הצ' - ראש ימין כמעט גולם. חייב תיקון.

ונתתי - ת' ראשון - הרגל שמאל אין בו כפיפה, אלא היא פשוטה באלכסון, ואין בה צורת רגל שמאל של ת'.

והשתחויתם - המ"ם סתומה - אין גגה עובר שמאלה כלל. כשרה בדיעבד, אך אין זה כתב תם לכתחילה.

וחרה - הח' צד שמאל וי"ו - כל העושה כן, בידוע שאינו סופר מקפיד כלל על דיני כתיבה תמה !!!!

לכם - כ' מוזרה קצת. כשרה בדיעבד.

כימי - הכ"ף ויו"ד סמוכות כל כך, ונראות נוגעות - שאלת תינוק האם יכיר האותיות, או יטעה לקראן מ"ם.

מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל

חנוכה תשפ"א

יש לברר - מי שנכנס לדירה חדשה בליל חנוכה, איזה מצוה יקדים קביעת מזוזה או הדלקת נר חנוכה [בזמנה]?  וכן מה הדין אם אי אפשר לו לקיים כלל שתי המצוות, מזוזה ונר חנוכה, איזה דוחה את השני?

לכאורה יש להשוות נר חנוכה לקריאת מגילה, דשניהם משום פירסומא ניסא, ושנינו [שו"ע סימן תרפז] דכל המצוות [פרט למת מצוה] נדחים מפני קריאת המגילה משום פירסום הנס. ואע"פ שנחלקו האחרונים [שם] האם זה רק קדימה - כשאפשר לקיים שניהם, או אפילו לדחות קיום מצוה דאורייתא לגמרי, מ"מ נשמע דכאשר אפשר לקיים שניהם - נר חנוכה קודם.

אמנם יותר נראה לאידך - דדין קדימה זו של קריאת המגילה, נאמר רק בקריאת המגילה משום פירסומא דניסא דידה, אבל לענין פרסום נס דחנוכה לא נאמר דין קדימה כזו.

וכן משמע ממה שאמרו בגמרא (שבת כג) ופוסקים (שו"ע סימן תרעח) דנר חנוכה וקידוש היום - נר חנוכה קודם [לדחות קידוש היום על היין], משום דקידוש היום דרבנן, וגם אפשר לקדש על הפת. משמע דרק במצוות דרבנן דנו מי קודם, האם פירסום נס דחנוכה קודם. אבל למצוות דאורייתא, אין לנ"ח קדימה כלל, אפילו לא להקדימה, גם כשאפשר לקיים שניהם. וכן ברור מלשון הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ד הלכה יג) "הואיל ושניהם מד"ס מוטב להקדים נ"ח שיש בו זכרון הנס".

(ואף לשיטת הרמ"א (סי' תקפז) דלא נאמר דין קדימה לקריאת המגילה, אלא להקדים - כאשר יכול לקיים את שניהם. אבל כאשר א"א לקיים שניהם, ודאי מצוה של תורה דוחה קריאת המגילה דרבנן. וא"כ אפשר דלא נאמר דין הקדמת נ"ח לקידוש היום, אלא בדרבנן בלבד - לדחות קידוש היום לגמרי. אך להקדמה בסדר - עדיין לא שמענו דינה של נ"ח לגבי מצוה דאורייתא - מי קודם. מ"מ)

נראה שלא הזכירו חז"ל הוראה זו - קריאת מגילה דוחה תלמוד תורה ועבודה, אלא רק בקריאת מגילה בציבור. והיא עדיפה על נר חנוכה - בשלוש.

א.  תקנת קריאת מגילה היא בציבור דוקא, וזה עיקר פירסומא ניסא דידה, משא"כ נר חנוכה עיקר תקנתו ביחיד, ופירסום הנס שלה מצומצמת ליחידים. לכן אין בכח פירסום נס זה דנ"ח - להקדים לשום מצוה דאורייתא.

ב.  טעם הפורים בכלל (וממילא פירסום הנס דידה) הוא בהצלת גופות ישראל. וטעם החנוכה הוא הצלת הנפשות. כמפורסם מהלבוש טעם זה לבאר חילוקי המצוות בחגים הללו.

ולכן יש לומר, דפירסום הנס של רוחניות, אינה עדיפה מקיום המצוות עצמן. ולכן כל מצוה [דאורייתא] קודמת לנ"ח, הן לקדימת קיומן, וכל שכן לדחות לגמרי. משא"כ פירסום הנס של הצלת גופות ישראל מכליה - קריאת המגילה, היא קודמת לכל מצוה של תורה.

ג.  מגילה חמורה יותר מנ"ח, משום שהיא מהכתובים, ונחשבת דברי קבלה שחמורים מדברי סופרים [דברי רבנן סתם], ולכן אין להוכיח ממגילה לנ"ח.

ואפשר שזה נרמז בלשון הפוסקים [ששינו סדר המאמר מהגמרא (שבת כג) - נר חנוכה משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין, וכתבו] מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. ללמדינו, לא רק באיזה צד הנ"ח, אלא גם שהמזוזה קודמת לנ"ח, כי לעולם יקדים אדם ימין על שמאל. [ולשון הרמב"ם "מזוזה בימין" - משמע שקודם המזוזה היא בימין, ואחר כן נ"ח מהשמאל].

ה"א או חי"ת ??

זו בעיה מצויה. העולם חושב שכל שאפשר בדקות לראות הפרד בין ירך הה"א לגגה, הרי זו כשרה. ואין הדבר כן !!

אין כוונתי שתמונה זו - היא באמת פסולה, אלא להדגים את הבעיה. (ובתמונה שלפנינו צריך שאלת תינוק, האם זו ה"א או חי"ת [של רש"י, כאותיות הסידור], כי אם התינוק יטעה לקראה חי"ת - הרי זו פסולה. ואי אפשר לתקנה בתפלין או מזוזה, משום כתיבה שלא כסדרן).

והטעם - היות שאנו מקילים שכל שהפירוד באות דק, מותר לתקנה בכתיבה מועטת אף שלא כסדרן [כמבואר בשו"ע סימן לב והפוסקים], כגון יוד"י האלפי"ן שנפרדו מעט מהגג, או הבי"ת שיש פירוד דק בגופה, היות שהאות ניכרת על אף הפירוד, אין בתיקונה כתיבת אות חדשה. ולכן אין בתיקונים הללו כתיבה שלא כסדרן, כי לעולם גוף האות היתה נקרית לתינוק [אע"פ שהיתה פסולה משום שאינה גולם אחד].

ק"ו לחומרא, שאות שיש בה קירוב יתר המדמה אותה לאות אחרת [שאם היתה צריכה להיות אותה האות, היה מותר לתקנה] ודאי שהיא פסולה. וכאן, אם היתה צריכה להיות חי"ת דרש"י על אף שיש בה פירוד דק, ותינוק היה מכירה כחי"ת היה מותר לתקנה בתו"מ, ק"ו שהיא פסולה לה"א כי כבר נעשית חי"ת, והפרדת הירך מהגג היא חק תוכות.

דוגמא נוספת, היא קירוב יתר של וי"ו לאות זיי"ן, שמחמת קירובן ועוקץ הו' ותגי הזיי"ן נראות ממש כחי"ת [של רבינו תם שיש בה גג חטוטרת], ומחמת הקירוב - אם היה צ"ל חי"ת היה מותר לתקן החי"ת, ק"ו שפסולים האותיות הללו לו' וז', כי כבר נשתנו להיות חי"ת על פי הדין ותיקונן הוי חק תוכות וכתיבה שלא כסדרן.

ראה תחת התוית ה"א - חי"ת עוד דוגמאות, ראה מה שכתבתי

https://hebrewstam.blogspot.com/2012/05/blog-post_15.html

שאלות על ביתי"ן ונו"ן

הבי"ת עגולה לגמרי למטה ככ"ף. היא פסולה, כי חציה התחתון [העיקרי] הוא כ"ף, ולא בי"ת.

הבי"ת [גבלך] לא ברורה למטה מהי - ודינה שאלת תינוק. התינוק קראה כ"ף !!

 

הנו"ן [לבנך] אין לה מושב בולט מעבר לירך היורד. הגם שהיא נראית כמושב, היא רק שיפוע אלכסוני של סוף הירך. לדעתי זה פסול כי אין לה מושב (אם לא יתקן. לענין תיקון, אפשר שמותר לתקנה כי התינוק יקראנה נו"ן. וצריך להתיישב בזה).

כתיבת מזוזה על יריעה שנחתכה ממגילה

שאלה:  יריעת מגילה שחתכה, האם מותר לכתוב על שאר היריעה מזוזות?

תשובה:  נראה לי, דאם כתבו לשם קדושת מגילה אפילו תיבה אחת על היריעה, לכתחילה אין לכתוב על שאר היריעה מזוזה או תפלין. משום דהוי משנה מקדושה לקדושה, דאע"פ דקדושת כתבי הקדש [כולל מגילות] הוא מדרבנן לבד, מ"מ שם קדושה יש בה, ואין להחליפה לקדושה אחרת, אפילו לקדושה גדולה ממנה.

אמנם בדיעבד שכבר כתב, ודאי כשר להשתמש במזוזה או בתפלין אלו. וכ"כ האחרונים, דאע"פ שעבר ממש [על דברי הגמרא והלכה] והוריד בקדושה [כגון מיריעת ס"ת לכתוב עליו תפלין או מזוזה] בדיעבד כשרים (קול יעקב סי' לב ס"ק לו), כל שכן ליריעה שנשתיירה מכתב המגילה, דיש עוד צדדים להקל.

ראה מה שכתבתי אודות פסק הקול יעקב בhttps://hebrewstam.blogspot.com/2013/02/blog-post_16.html 

העירו לי שבשו"ת שבט הקהתי מתיר הדבר - לכתוב מזוזות על שירי יריעות מגילה (כי הם סוברים שיש רק שאלה של הורדה מקדושה וכו', וממילא מזוזה היא העלאה בקדושה. אבל לעניות דעתי שיש לדון מצד דין שינוי הקדושה, מקדושה אחת לקדושה אחרת - ראה רמב"ם הל' תמורה פ"ד הלכה יא שאין משנין בקדשים. וצ"ע).

עוד שאלות

הוי"ו [ובשעריך] כמעט אין לו ראש, זה קרוב להחשב כגולם  - חייב לתקן.

היו"ד העליונה של האל"ף [אלקיכם] גם הוא כמעט גולם, וצריך לתקנו.

שאלות על ווי"ן

ווי"ן עם ראש רחב, יש בהם ספק שמא תינוק יטעה לקראן רי"ש - לכן צריך קריאת התינוק.

לכתחילה אסור שהראש יהא רחב כל כך, אלא צ"ל צר - מעט עובר על רוחב הירך, ולא בולט הרבה.

קו"ף - רגל שמאל מחוץ לחלל האות

רגל שמאל של הקו"ף מחוץ לחלל האות - פסולה. (לכאורה נראה שמקרה זה שלפנינו - שינוי גדול, ואי אפשר לתקנה בתו"מ שלא כסדרן - אפילו אם תינוק יקראנה. וצ"ע).

שאלות על ה"א

קו יורד מגג הה"א, וכמעט נוגע לירך שמאל שבה"א. הגם שאיננו נוגע, הה"א נפסלה, ואי אפשר לתקנה ב[תפלין או] מזוזה.

ה"א זו נהפכה לצורת תי"ו [שמותר לתקנה אף בתפלין ומזוזה, כמבואר בשו"ע שתיקון מועט בכתיבה לחבר יוד"י האל"ף לגופן וכיוצא בהם, מותר לתקנם ואין בזה שלא כסדרן, שמע מינה שזה צורת תי"ו]. ואם יגרר הקו הרי זה חק תוכות, לעשות מתי"ו ה"א ופסול.

ה"א ראשונה שבשם הק' הירך ימין יוצא מאמצע הגג או קרוב לאמצע. דין רגל ימין כרגל שמאל, שמבואר בפוסקים שלכתחילה צריכה לעמוד רגל שמאל בצד שמאל דוקא [וכן רגל ימין צ"ל דוקא בצד ימין], אך בדיעבד כשרה, כל זמן שצורת האות ניכרת.

(ולא מספיק מה שנוטה הרגל ימין באלכסון כלפי ימין, אלא צריכה לצאת מהגג בצד ימין של הגג דוקא - לכתחילה).

פרוזדור מעבר בין שירותים לחדר מרכזי - האם חייב במזוזה

שאלה:  פרוזדור ארוך שהוא מעבר מחדר מרכזי לעבר שירותים, והשירותים אינם נראים בכניסה לפרוזדור, כי הפרוזדור ארוך והשירותים נמצאים בסופו לצדדים. ודלת כניסה נפתח מפרוזדור לצד חדר המרכזי. האם חייב במזוזה?

תשובה:  נראה שהפתח הזה חייב במזוזה, בצד ימין של כניסה לחדר המרכזי, אפילו אם היה היכר ציר שבו לצד הכניסה לכיוון השירותים. כי הפרוזדור אמנם אין בן חיוב כלל מצד עצמו, כי כל כולו מעבר [בית שער] לשירותים, שהם מקום פטור. מכל מקום, הוא גם מעבר ובית שער לבית החייב, ונמצא חייב במזוזה לצד הבית. ודין פרוזדור זה, כדין בעת שער העומד בין הגינה [שהוא מקום פטור] לבית, [המבואר בגמרא ופוסקים] דחייב לצד הבית. ואין לומר דבית-הכסא גרע מגינה, כי הם אינם נראים כלל בכניסה זו.

נגיעה מראש ימין של טי"ת למושבה

הטי"ת השניה של לטוטפת, נראה נגיעה דקה מראש ימין למושבה - כבר ביארתי בפורום זה https://hebrewstam.blogspot.com/2018/02/blog-post16.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2013/01/blog-post_765.html 

שלדעת שו"ע רבינו אין פסול בנגיעת ראש ימין לקרקע הטי"ת בנגיעה דקה, ומותר לגרר נגיעה זו.

 

ראה נושא דומה בטי"ת, לשיטת שו"ע רבינו - נגיעת ראשי הטי"ת זה לזה בנגיעה דקה: https://hebrewstam.blogspot.com/2020/08/blog-post.html

נפסק בגג התי"ו

גג התי"ו נפסק לשתים, ונשאר זיי"ן ומין נו"ן - הרי זה נשתנה לצורות אותיות אחרות, ואסור לתקנה בתפלין או מזוזה, משום כתיבה שלא כסדרן.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2016/03/blog-post_93.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/04/blog-post_33.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2014/09/blog-post_59.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2013/10/blog-post_7411.html