בטי"ת של "מטר" ו"לטוטפת" העמיק את הראש ימין לתוכה. בביאור הלכה [משנת סופרים אות ט] דן ומצדד שזה תלוי במח' הראשונים, ולכן כתב שצריך לתקנה. ומשו"ע רבינו באות טי"ת נראה שהוא כשר, וכן יוצא מדברי המקדש מעט (טי"ת סק"ה), דכל שאינה לפופה הצידה כעין פ"א אינה פסול.
לכן ראוי לתקנה ע"י מחיקת מעט מעודף הראש הזה, ואין בה משום חק תוכות (כך יוצא מדברי הביאור הלכה הנ"ל).
אמנם אם היה נוגע הראש למטה לקרקע הטי"ת, דעת הביאור הלכה שהוא פסול ואי אפשר לתקנה. ולענ"ד לדעת רבינו מותר לתקנה עכ"פ (דלכאורה דומה ליוד"י האלפי"ן ושיני"ן שנוגעין ע"י עוקצן במקום שאינם צריכים ליגע, דכל זמן שאין שינוי גדול בצורת האות, נגיעתה במקום שאינה צריכה ליגע אינו פסול. וכן פשוט במקדש מעט אות טי"ת סק"ז. והמשנה ברורה מחמיר בכעין זה כמבואר באות שי"ן במשנ"ס).
אמנם אם היה נראה כשינוי צורה מחמת הנגיעה, בודאי היינו צריכים לשאול תינוק עליה, ואם לא היה מכירה היינו פוסלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה