רב דוד ברסמן שליט"א העלה נושא זה, באחת מהתגובות האחרונות:
מה הנוהג אצל חסידי חב"ד [שנוהגים לילך בכל החדרים הפנימיים אחר היכר ציר הדלת] בחדרים פנימיים שאין בהם דלת, וממילא אין היכר ציר. היאך מחליטים איזה צד הוא ימין שבו נקבע את המזוזה?
ר' דוד ציין למה שמבואר בספר נתיבים בשדה השליחות [הרב לוי יצחק ראסקין שליט"א, דיין בלונדון] עמוד צ [להלן תצלום הכתוב שם, אפשר להקיש על התצלום להגדלה]:
ר' דוד ציין למה שמבואר בספר נתיבים בשדה השליחות [הרב לוי יצחק ראסקין שליט"א, דיין בלונדון] עמוד צ [להלן תצלום הכתוב שם, אפשר להקיש על התצלום להגדלה]:
הערות שלי:
דעת הרב ראסקין שליט"א, בפתחים שאין היכר ציר, יש לילך אחר דרך כניסה מבחוץ, כלומר, אם הגישה היא מצד אחד דוקא כי אי אפשר לבוא לחדר רק דרך החדר החיצוני, אזי יקבענו בימין כניסה לחדר שדרכו הוא בא מבחוץ. אבל אם אפשר לבוא מב' הכיוונים, יש לילך אחר חשיבות החדר.
לעניות דעתי אין פסק זה מוכרח, ואבאר:
ביו"ד סי' רפט סעיף ג מבואר, דפתח שיש בתוך הבית בין שני חדרים וכל אחד מהחדרים פתוח לחוץ לרשות הרבים, בפתח אמצעי זה הולכים אחר היכר ציר. (זוהי שיטת רש"י רא"ש וטור) פשטות דבריהם דלא נאמר היכר ציר אלא כאשר אין ימין כניסה מבחוץ [מוחלט], ולכן נקטו שכל אחד מהחדרים פתוח לחוץ. אבל אם חדר אחד פנימי לשני, על כרחך הולכים אחר ימין כניסה מבחוץ, ולא אחר היכר ציר.
לעניות דעתי אין פסק זה מוכרח, ואבאר:
ביו"ד סי' רפט סעיף ג מבואר, דפתח שיש בתוך הבית בין שני חדרים וכל אחד מהחדרים פתוח לחוץ לרשות הרבים, בפתח אמצעי זה הולכים אחר היכר ציר. (זוהי שיטת רש"י רא"ש וטור) פשטות דבריהם דלא נאמר היכר ציר אלא כאשר אין ימין כניסה מבחוץ [מוחלט], ולכן נקטו שכל אחד מהחדרים פתוח לחוץ. אבל אם חדר אחד פנימי לשני, על כרחך הולכים אחר ימין כניסה מבחוץ, ולא אחר היכר ציר.
וכן מנהג רוב העולם, דלעולם קובעים את המזוזה בחדרי הבית ע"פ ימין ביאה מבחוץ, ורק כאשר יש גישה לשתי החדרים מבחוץ, הולכים אחר היכר ציר הדלת.
ובמרדכי [מובא בב"י] מבואר שאם חדר אחד חשוב ודאי הוא עיקר. ובש"ך שם ס"ק ו בשם הלבוש שכן הלכה כמרדכי, דחשוב עדיף מהיכר ציר.
אמנם מנהג חב"ד [ע"פ הוראת אדמור"י חב"ד] לילך תמיד אחר היכר ציר בכל הפתחים הפנימיים, וזה שיטת הגאונים.
כלומר, הם חולקים על שיטת רש"י הנ"ל, וסוברים דגם אם אין החדר פתוח לחוץ ועל כרחך דרך הכניסה הוא מחדר חיצון לחדר פנימי, מ"מ אין מתחשבים בזה אלא ימין הכניסה לחדר נקבע ע"פ היכר ציר הדלת.
מעתה נשאל מה הדין [למנהג חב"ד הנ"ל] כאשר אין דלת והיכר ציר?
לכאורה מאחר שראינו שאין לנו מנהג לילך אחר דרך ימין, מאי שנא היכר ציר מחדר חשוב, שניהם מפקיעים ימין כניסה מבחוץ. והרי במרדכי מבואר שיש לילך אחר חדר חשוב ובפשטות כוונתו [וכוונת הש"ך שפוסק כן] גם בניגוד לימין כניסה והיכר ציר. וכן פשטות לשון הרב זלמן שמעון זצ"ל שמצויין אליו בהמשך.
אינני מחליט הדבר, אך אין ראיה מסברת כל העולם, כי אצלם ימין כניסה הוא העיקר ודוחה כל דבר אחר [חשוב או היכר ציר], אך לדידן דאין ימין כניסה מבחוץ חשוב כל כך, למה לא ידחה מפני חשיבות החדר החיצון [לסב' המרדכי] כמו שהיה נדחה מפני היכר ציר [לסב' הגאונים]?
תודתי להרב מרדכי רוח שהעיר לי - הרב זלמן שמעון דווארקין [קובץ רז"ש] הורה - שיש לילך אחר ימין כניסה לחדר החשוב
שלום וברכה רב משה
השבמחקתשובת רב זלמן שמעון דווארקין
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30490&st=&pgnum=52
רב מרדכי,
מחקיישר כח גדול, מבואר מפורש שם בסוף דבריו דיש לילך אחר החדר החשוב שעיקר תשמישו שם, ראה אות ג' שם
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30490&st=&pgnum=53
Clarification on what I wrote. I am sorry for not being clear enough on the forum,there were certain things that I did not explain as I thought the public already knows. I want to explain what the rav explained.
השבמחקThe author of nesivim beadeh hashlichus p. 90 says when there is no heker tzir (and it is possible to reach to them from 2 different directions) and it is not a front door, we find 3 opinions on how to judge the right side for a mezuzah.
1 the closest entry from the reshus harabim i.e. the chitzon pnimi svara i.e. the house has two entrances leading into it, we take always from the entrance from the closest to the reshus harabim and do not consider chashuv or not (Siddur Derech Chayim)
2 rov tashmisho (Gidoli Hakosdesh 289:7) (There is a minchas yitzchak which explains these svaras)
3 289:11 chashivus (daas kedoshim
The author writes the common practice (in Chabad) is like the 3rd approach, and he quotes the kovetz razash.
He also writes that to his opinion this rule of chashivos of kovetz razash is referring to when one has two way access from either way, in such a case we do not choose 1 or 2 but davka chashivos. If however the chashuv room leads into a tafel room and there is no other entrance to that room but through the chashuv room similarly if the main entrance is through the chashuv room going into the less chashuv room than we go after chitzon pnimi klal.
Although the author did not go into the reason (which I will ask him) it makes sense. For the following:
1 if one had a short hallway 1.5 meters long, and two door less doors, on one side leading into a kitchen and the other side leading into a dining hall would we say that each mezuza should face opposite directions? no, we take one direction for both of them even though you can say that the kitchen is more chashuv than the hall and the dining room is more chashuv than the other side of the hall.
2 We cannot compare are non compromising svara of heker tzir (besides for main entrances) to chashuv i.e. the rule is not always followed blindly because heker tzir has to do with the baalus of the door while chashuv is an interpretation in 'derech biascha'. Seemingly the shach is also not a proof,as mentioned the makor of chashivos is from the daas kedoshim which was not talking about the situation of heker tzir.
In cases when it is not derech biascha for example when there is no other entry except from the chashuv into the less chashuv or the main way is from chashuv into non chashuv we go by the 'derech biascha' bepashtus.
This is just my svara but I will share with what the author tells me
Another important point to raise, the term minhag chabad does not mean that if many anash do it , it is a chabad minhag. The Rebbe was very careful on certain publications when an author called it minhag chabad for example on a certain pregnancy and birth kovetz that came out, the author wrote that minhag chabad is to open the ark during pregnancy (note that this segula is mentioned throughout the igros kodesh of the Rebbe) yet the Rebbe crossed off the words minhag chabad. i.e. we might practice it but that does not necessarily constitute it as a chabad custom.