א. מרגלא בפי העולם לומר בשם המקדש
מעט - שאם חסר רגל ימין של יו"ד האל"ף הרי זה פסול משום חסר איבר
של האות.
סברא זו אמנם נזכרה בדבריו בכמה מקומות [ראה גידולי הקדש כלל טו אות ד,
ואות ל, וראה מקדש מעט סי' לב ס"ק צג]. אך ראוי להדגיש שעל סדר האותיות שלו [ובפשטות
שם כתב עיקרי הפסקים שלו על אותיות] לא הזכיר כלל דבר זה וסברא זו בשום אות (ואדרבה
משמע באל"ף שעיקר סברתו להלכה דאין שום עוקצין באל"ף מעכבים, כפי שאזכיר
להלן). ואני אומר שאין זה פשוט כלל לומר שכן דעת המקדש מעט -
שמעכב הדבר לפסול !!
ואדרבה כתב המקדש מעט כמה פעמים שאותיות המורכבות [כגון אל"ף
המורכבת מיו"ד וי"ו ויו"ד] אין פרטי המורכב מעכבים באות המרכיב.
ולמה ישתנה דבר זה באות אל"ף לומר פרטי היו"ד שבה מעכבים?
ב. ראה במשנת הסופר (ביאור הסופר
עמוד לו, ד"ה ואם לאו פסולה) דעוקץ ימין שביו"ד זו מעכב, וכתב דהוא נכלל
בדין השו"ע סי' לב סעיף יח נדבקו יוד"י האלפי"ן כו'.
וכוונתו דבשו"ע (שם כתב בשם הרב אסכנדרני שבב"י) דאם נדבקו
יוד"י האל"ף וצד"י וכדומה לגופן ולא ע"י עוקצן פסולים. וסבר
משנת הסופר דהטעם לפסול כי חסר העוקץ [כלומר חסר איבר מהאות אל"ף, וכשם שיו"ד עצמה ללא
רגל ימין אינו אות כמבואר באחרונים, כמו"כ ביוד"י האל"ף וצד"י
ללא רגל ימין אינו אות].
אבל סברא זו להשוות יו"ד האל"ף ליו"ד עצמה, נסתרת
כנ"ל מדברי המקדש מעט שיש שינוי בין היו"ד עצמה, לאות המורכבת מכמה חלקים
ובהם יו"ד, שבמורכב אין פרטי היו"ד מעכבים.
וסברא זו פשוטה היא, שהרי בכתב ספרדי היו
עושין ראש האל"ף זיי"ן קטנה ולא יו"ד, ולא הפריע לאיש שאין לה רגל
ימין. [והגם שבדוחק אפשר לתרץ, דעכ"פ יש לה פרט אחר דהיינו
זיי"ן עם רגל באמצעה, מ"מ המבין נכונה יראה מכאן, דפרטי צורת הנקודה
העליונה שבאל"ף אינם מעכבים, ולכן בכתב אשכנזי הוא יו"ד ובכתב
ספרדי הוא זיי"ן – כי עיקר צורתה נקודה בכללות, ואילו פרטי ציור הנקודה
הנ"ל [יו"ד או זיי"ן] אינם מעכבים. וכמו"כ פרטי היו"ד או
הזיי"ן עצמן אינם מעכבים.
ודי בחידוש הגדול בתלמוד ובפוסקים שביו"ד עצמה עוקציה
[כלומר רגל ימין ועוקץ שמאל דר"ת] מעכבים, אך ללמוד מכאן שכל מקום שיש באיזה אות
חלק כיו"ד - פרטיה של יו"ד זו מעכבים. אין זה מן הדין !!
ג. ומה שקשה לבעלי סברא זו
דא"כ למה פוסל הרב אסכנדרני והשו"ע יוד"י האל"ף שנגעו יותר
ממקום דיבוקן, לא קשה כלל, כי לא פסלו משום חסרון העוקץ [רגל ימין], אלא מטעם אחר. שהרי כל האחרונים מכשירים
ביו"ד העליונה של האל"ף אם היא הפוכה, ואילו יו"ד עצמה הפוכה פשיטא שאינה אות
כשרה. [ולחלק ביניהם, הגם שכן משמע בגידולי הקדש כלל טו הנ"ל, דחוק ביותר].
אלא הפסול הוא משום שינוי בצורת האות כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק פז
(ועוד שם סק"צ, ובמשנת סופרים אות א) "דוקא כשנדבקה כולה שנפסדה
צורתה". ויותר מזה מבואר בדברי המ"ב (סי' לב ס"ק קיח) "שנראה
לעין הכל שאין לה עיקר צורתה כגון יו"ד שלא עשה לה רגל הימיני או אל"ף שחסר
לה היו"ד העליון וכל כה"ג" – למה לא כתב או שחסר רגל ימין
ביו"ד האל"ף שהוא רבותא טפי, וכמו היו"ד עצמה, אלא פשוט וברור שרק שינוי גדול של חסרון
איבר שלם שנחסר כל הנקודה העליונה הוא שינוי בצורת האות שנפסדה לגמרי, אך
שינוי קטן מזה שלנקודה העליונה חסר פרט קטן שאין לה רגל ימין אינו פסול כלל.
ד. וכן ברור הדבר בכוונת לשון שו"ע הרב סי' לו אות אל"ף: צריכה להיות נקודה העליונה עשויה כיו"ד ולפיכך צ"ל בה ג'
עוקצין כמו ביו"ד עוקץ א' למעלה לכתחילה ושנים למטה א' מימין הנוגע בגג
האל"ף ואם לאו פסולה כמו שיתבאר וא' משמאל לכתחילה וכו'.
פי' הדבר כמו שיתבאר בסעיף ג' [באותו סימן] שכל האותיות צ"ל
גולם אחד, ולפיכך אפילו אות אחת שיש בה פירוד כגון שנפרדו יוד"י האל"ף
מהגוף פסול. זהו הטעם היחיד שיש כאן לפסול - אם אינה נוגעת בגוף, ואין בה
פיסול אחר משום שחסר בה חלק איבר ירך וכו'. ומעתה אם היו"ד מחוברת היטב לגוף
האל"ף אלא שחסר בה אחד מעוקציה כולל עוקץ ימין שלמטה [הנקרא ביו"ד – רגל
היו"ד] אין בה שום פיסול. ומעולם לא נשמע חידוש כזה שבאות שיש בה חלק המכונה
יו"ד, מעכב בה רגל היו"ד. (ודלא כמשנת הסופר הנ"ל שהחליט שרבינו
בשו"ע שלו כאן, לא נחית לפיסול זה).
וראיה לדבר נקודה התחתונה שבאל"ף העוקץ התחתון שלה שהוא רגל היו"ד [התחתונה באל"ף, אינו מעכב אלא הוא רק] לכתחילה
כמפורש בשו"ע רבינו שם, ובמקדש מעט אל"ף ס"ק יב, יט. והרי
ליו"ד הזו אין רגל ימין?? ומאי שנא נקודה התחתונה מהעליונה ?!! (והתירוץ
שמתרצים שמ"מ היא יו"ד הפוכה. דוחק גדול)
וכן נקודת הה"א לפי כתב אשכנזי היא יו"ד. היעלה על דעת שחסרון
ירך ימין בנקודה זו מעכב?
וכן כמעט ברור בשו"ת שבט הלוי ח"ד או"ח סי' ב' אל"ף
שאין ליו"ד העליונה רגל אלא דבוקה בעוקצה מי שמכשיר בזה אין להזחיח הדבר,
עיי"ש.
העולה לדינא: כל האותיות שיש בהם נקודות שתמונתן כיו"ד,
אין בהן שום עוקץ [כולל רגל ימין] שמעכב בדיעבד עד כדי לפסול האות.
החסרון היחיד שנזכר בפוסקים [שו"ע, מגן אברהם, שוע"ר ומשנה
ברורה] בתמונת יו"ד העליונה של האל"ף, הוא משום שנעשה הנקודה של האל"ף גולם [קו משוך בשוה], ונפסדה צורת האות לגמרי,
ולכן צריכה להיות מחוברת באמצעות איזה עוקץ. אבל לא שעצם העוקץ מעכב.
ונפקא מינה אם מחוברת באופן אחר, אך ניכרת היטב לעצמה ואינה גולם, שהיא כשרה בדיעבד.
אפשר דוגמאות?
השבמחקמה התכוונת דוגמאות?
מחקציורים של אותיות? הנה היה לנו צד"י פשוטה שיש דיבוק עבה של ראש ימין לגוף לפני כמה ימים.
ושאלו אותי על זה הרי חסר איבר, כלומר רגל היו"ד המחוברת לגוף, ועל זה עניתי וביארתי כאן שלדעת המ"ב ושוע"ר נראה שאין רגל היוד באל"ף וצד"י מעכב.
אם לא הבנתי נכונה כוונתך, נא לבאר.
ראה הכתבה: ראשי הצד"י דבוקים זה לזה
מחקאפי' לפי המ"מ, למה לא נחשוב הדיבוק עבה כרגל?
השבמחקגם דא"ג זכרוני שבשתי מקומות בא"ב של המקדש מעט הוא פוסל אות מכיון שזה כמו שחסר רגל (קוצו?) של היו"ד.
כ"ז הוא מה שכתבת באותיות הרב ע' לח ואילך?
אפי' לפי המ"מ, למה לא נחשוב הדיבוק עבה כרגל?
השבמחקבציור של הצד"י פשוטה א"א להחשיב בשום אופן שיש לה רגל, זה ברור לרואה
גם דא"ג זכרוני שבשתי מקומות בא"ב של המקדש מעט הוא פוסל אות מכיון שזה כמו שחסר רגל (קוצו?) של היו"ד.
אני ממהר כעת, אם אתה זוכר היכן אנא ציין עבורי כדי שאוכל לעיין בדבר. בלי נדר יותר מאוחר אחפש לפי יכולתי
כ"ז הוא מה שכתבת באותיות הרב ע' לח ואילך? נכון
עיינתי שוב במקדש מעט על סדר האותיות [באותיות א, ג, פ, צ - שהם האותיות הרלוונטיות] הוא לא מזכיר בשום מקום שיש פיסול חיסרון ירך יוד"י האלף או צדי, משום חיסרון איבר. הוא בכלל לא מזכיר שיש כזה פיסול.
מחקדוק היטב במקדש מעט אל"ף ס"ק יב (וכפי שכתבתי בפנים) דמוכח שעוקצי היו"ד אינם מעכבים. וברור לי שכוונתו כפי שביארתי בפנים [ושיטת אדמו"ר הזקן] דשום עוקץ מהיו"ד כולל רגל ימני אינו מעכב.
אמנם מדברי המ"מ שם מובן [וכן באמת משמע] דהדעת קדושים אות אל"ף (ד"ה הב"י) סובר שיש פיסול חסר איבר בחיסרון רגל ימני דהיו"ד. אבל המקדש מעט השמיט זה !!