פ"א פשוטה

פ"א פשוטה כשרה, אע"פ שנקודתה רחוקה מהגג יותר מהרגיל.

ריוח בין התיבות

הריוח בין התיבה "עשב" ו"בשדך" למעלה [כלומר אצל השירטוט] הוא ריוח מלא אות קטנה כדין. אך למטה ליד מושבי הבי"ת יש רק ריוח מועט.

נראה לי שהוא כשר [וגם קל לתקן, ע"י מחיקת מעט מעובי הביתי"ן].

אך נראה לי שזהו כעין מה שכתוב בשו"ע רבינו סי' לב סעיף לז [בקירב אותיות שבתוך תיבה אחת], דיש להסתפק אם מועיל קירוב שלמטה במקום קירוב של מעלה.

לכאורה כמו כן, יש ספק זה [במצב הפכי - בהפרדת ב' התיבות] דאם למעלה התיבות מופרדות יפה, אבל למטה סמוכים שמא יש להחמיר דנחשבות לתיבה אחת. (וכן פשוט בקול יעקב סי' לב סעיף קטן קטז, דבעי שאלת תינוק אם סמוכות למטה אע"פ שמופרדות יפה מלמעלה)

צורות אותיות "לכתחילה"

 

העיי"ן רבתי מושבה צר מדי ביחס לגבהה ועובי ראשיה. המושב צ"ל עבה כמעט כפליים מהרגיל, כדי להתאים אותה לשאר חלקי האות.

הנו"ן פשוטה יש בה בליטה יותר מדי והרגל נטוי מדי ימינה. היה צ"ל גם הבליטה והאלכסון יותר עדינים.

השי"ן מושבה עבה מדי ביחס לראשי האות, כך שהראשים הם ממש יודי"ן. לכתחילה הם צ"ל כעין ווי"ן קצרים.

 

האל"ף נקודה עליונה אינה צריכה להיות גדולה מהנקודה התחתונה. אלא לכתחילה צ"ל הנקודה העליונה קטנה יותר מהנקודה התחתונה.

המושבים של הנו"ן והבי"ת עבים מדי ביחס לכל האות והכתב, וזה אינו מהודר.

פרט אחד מתוך הכלל "כתיבה תמה לכתחילה" (שו"ע רבינו סי' לו סעיף א), היינו שחלקי האות יהיו בגודל הנכון ותואמים זה לזה.

אות הכתובה אלכסונית

בין שאר חסרונות שבכתב זול, שאין האותיות מיושרות עם השירטוט כדבעי. ואף כתובות בצורה אלכסונית.
דוגמא: היו"ד המצויינת - היא נטויה בערך 60 מעלות לימין.
אמנם אין לנו מקור לפסול אות בודדת [כלומר יוצאת מן הכלל] שכתובה בשינוי, כי אינה מיושרת עם השירטוט, מ"מ פשוט שבהתרבות אותיות כאלו הרי אין זה "כתיבה תמה" כי הכתב אינו נקרא בצורה נכונה.

היו"ד להיותה קטנה בהטייה על צדה אינה משתנית צורתה כל כך מהר, כשאר אותיות.

בודדתי את היו"ד והטיתי אותה 45 מעלות שמאלה, וזו התמונה:

זו תמונתה אחר סיבוב 60 מעלות שמאלה (כעת היא פחות או יותר מיושרת):

משקוף שאינו שוה

מה הדין בפתח שהמשקוף אינו שוה, אלא צד אחד גבוה וצד אחד נמוך?

לכאורה יש לפטור ע"פ המבואר בטור (יו"ד סי' רפז) פתח שהמשקוף אבן נכנס ואבן יוצא פטור, כי הוא פתח מקולקל. אמנם יש לחלק, דהתם הקלקול הוא בגלל שאינו רגיל (בלשון הגמרא "שימאי" מקולקל) אבל פתח זה שבנוהו מלכתחילה כך כחלק מהבניה, שמא נחשב לפתח רגיל. ודוחק (ראה כעין זה בס' מזוזות מלכים אות קה, דנוטה לפטור כל שאין המשקוף ישר ממש).
אמנם סברא זו שבטור הוא דעת קצת ראשונים (תוספות, רא"ש), אך יש מבארים את הגמרא "פתחי שימאי" אחרת, שאין לו תקרה ומשקוף כלל (רש"י). ולפי זה לכאורה כל שיש כיסוי לפתח חשיב משקוף ותקרה לחייב. והרי בשו"ע לא הזכיר פטור אבן נכנס ואבן יוצא. (ומשמע בבית יוסף שדעת הרמב"ם כרש"י בענין זה).

ולדינא אם יש בפתח זה דלת, צ"ע אם יברך או לא. אבל בכל אופן [גם באין בה דלת] נראה שיש לקבוע שם מזוזה. ואם אפשר שיברך על מזוזה בפתח אחר, ויכוון לפטור גם מזוזה שבפתח זה, עדיף. (ראה גם במזוזות מלכים אות קיא).

עיי"ן בעמידה

העיי"ן הזו כשרה בדיעבד, אע"פ שאין לה שבירת מושב. כנראה שאין שבירת המושב [שיהא ניכר המושב כחלק עצמאי] מעכב. (ראה משנת הסופר באות ע', ילקוט הסופר ד"ה עשאה בעמידה. ואע"פ ששער הציון [למשנת סופרים] מסתפק ונוטה לפסול עיי"ן שכל גופה בעמידה, היינו כאשר היא עומדת ממש ביושר ונראית כצד"י פשוטה הפוכה משמאל לימין, ולא זו).

למ"ד לחלל וי"ו או זיי"ן

הלמ"ד נכנס לחלל וי"ו וזיי"ן כמסומן למטה. נראה לי שכשר, ואין כאן בעיה של שינוי האותיות הללו לה"א.

 

יו"ד ארוכה

המלה "כי" פסולה כי היו"ד ארוכה מאוד, ואינה נקראת יחד עם הכ"ף כמלה "כי".

תפירת יריעות ועצי חיים מס"ת ישן לחדש על תנאי

שאלה:  האם מותר ליטול כמה יריעות מספר ישן שהוא פסול, ויש בו יריעות טובות, כדי לתפרם לס"ת חדש, על דעת ועל תנאי שכאשר הסופר ישלים את היריעות החדשות יוציאו הישנים. והסיבה שרוצים לעשות כן כי כבר קבעו זמן להכנסת ספר תורה ועדיין הסופר לא השלים מספר יריעות לספר, ואין רוצים לגרום הפסד ממון וצער לבעלי הבית בדחיית ההכנסה?

ובמקרה זה אחת היריעות שרוצים ליטול הוא מחמש עמודים, ואילו בספר החדש צריכים רק ארבעה עמודים מאותה היריעה, האם אפשר לחתוך העמוד היתירה מהיריעה?

כמו כן האם מותר ליטול עצי חיים מספר כשר שאינו בשימוש, ולתופרו לספר החדש באופן זמני על דעת שיותר מאוחר יוציאום כאשר יתקנו את העצי חיים החדשים?

 

תשובה:  מותר ליטול את היריעות מספר הישן ולחברם לספר החדש על דעת [ועל מנת] שאח"כ [יוציאום] יחליפם בחדשות, וגם לחתוך מהיריעה עמוד אחד מותר. (ואין זה הורדה בקדושה, דהכתב לעולם נשאר בקדושתו, והיא נשארת בגוף הקדושה. ולא דמי למה שכתב רמ"א יו"ד סי' רץ דאסור לחתוך הגליונות לעשות מהן טלאי משום הורדה מקדושתן, כי שם הגליונות ישארו חתוכים [ויתבטלו מקדושת גליון ס"ת] ולא יחברום לעולם חזרה למקומם לספר. משא"כ כאן שנשאר הכתב בגוף הקדושה, וגם אפשר שיתפרו העמוד חזרה [למקומה] ליריעה של ד' עמודים. דהגם שלכתחילה אין עושין יריעה פחות מג' עמודים, בדיעבד ובשעת הדחק הוא כשר. ראה יורה דעה סי' רפב סעיף ג ובפתחי תשובה שם).

 

וכן מותר ליטול עצי חיים מספר כשר זמנית כדי להשתמש בהם לספר החדש, ואח"כ להחזירם. שהרי העצי חיים תשמישי קדושה נינהו, ומלכתחילה מסתמא הקדישו את הספר הראשון [הישן] על דעת הקהל [לב ב"ד מתנה עליה] שיכול להשתמש בתשמישים כרצונם, ופישטא להשתמש בו לספר אחר. ובלאו הכי אין הורדה בקדושה במקרה זה, וכן נראה פשוט משו"ע או"ח סי' קנד סעיפים ח,ט.

תיקון מזוזה - כתב חב"ד

ר' מרדכי רוח מפרסם:

מצורף תיקון מזוזה 20 כתב רב ראובן

ללא משיכת אותיות,  וללא כניסת למד לתוך ך פשוטה

כתב פלא

בברכה 

 

כתב ידו של רבי משה מפשעוארסק

לפני כחודש פירסמנו צילומים מכתב ידו של רבי משה מפשעוארסק. ראה  פורום לנושאי סת"ם: פרשיות של הרב הקדוש ר' משה מפשעוארסק

 

ידיד אחד העיר לי שבעבר נתפרסמו שתי צילומים מכתב ידו בספר ילקוט צורת האותיות (יצא לאור ע"י ועד משמרת סת"ם), שהכתב שונה מכתב זה. יש להוסיף ששתי התמונות מיוחסות לתפלין שהיו של הרה"ק ר' אלימלך זצוק"ל.

והנה הצילומים:

 

יש להעיר שבספר מאסף לכל המחנות על צורת האותיות [אות שי"ן ס"ק ט] מעתיק מספר אות חיים (רבי חיים אלעזר שפירא כ"ק אדמו"ר ממונקאטש) סי' לו סק"ב "שראה בהפרשיות של הגה"ק מו"ה משה סופר זי"ע מפשווערסק תמונת השי"ן יש בהם שהכרעא למטה עגולה ולא בחידוד".

 

כל מי שיש לו ידע או הסבר או סברא לאפשרויות השונות לשתי גירסאות הללו. נשמח לשמוע.

זכינו לקבל תשובה מהרב דוד לייב גרינפלד שליט"א (מנהל ועד משמרת סת"ם) המאשר שהתמונות שלמעלה הן כתי"ק של רבי משה, ואילו התמונות שפורסמו לפני כחודש בפורום - אינן כתי"ק של הרב הק' משה מפשעוארסק.

בי"ת - שאלה

לדעתי הבי"ת אינה ברורה מספיק, היא מתדמה לכ"ף וצריך שאלת תינוק.

נוני"ן שאלה

אפשר להגדיל.
הנוני"ן משונים קצת - לענ"ד צריך שאלת תינוק על כל המסומנות.

הוי"ו שאלת תינוק אם אינו רחב מדי כרי"ש.

 

****

פרשת תפלין זולה - הנו"ן המסומנת [הכנעני] בעיה !!

שאלות על אותיות

אלפי"ן - הנקודה העליונה רחבה מאוד ואינה לכתחילה.

כ"ף יש עליו עוקץ - צריך לשאול תינוק אם אינו דומה ללמ"ד [ואח"כ לתקנו].

מ"ם סתומה - צריך לשאול תינוק כי דומה מעט לסמ"ך.

הגהת מזוזה



ביתי"ן המסומנות חשש כבד לכפי"ן. ממי"ן מסומנות שאלות משום דומות לסמ"ך. עיי"ן מדתמה מעט לטי"ת - נראה שכשר. ווי"ן רחבות שאלות אם אינם רי"ש. יוד"ין תלויין מעל השירטוט. אל"ף נקודה עליונה גדולה ורחוקה - כשר בדיעבד.

הפסק ניכר

הדיו בגג הקו"ף קפץ, וכנראה פסלו את התפלין משום כך.

מגג הה"א שלמטה גם קפץ מעט דיו, אך נשאר היטב צורת ה"א אע"פ שהנקודה כעת רובה מחוץ (לנותר מקו הגג), נראה שמותר לתקן הה"א.

 

הנה לפסול גג הקו"ף כן נראה מהביאור הלכה (סימן לב סעיף כה, סוף ד"ה מכירם) שהפסק גדול הניכר לעין כל מרחוק הוי שינוי גמור ואיבוד צורת האות. אמנם צ"ע מתשו' הצמח צדק (או"ח סי' טז) באות אל"ף שקפץ הדיו ערך חמישית אורך קו האלכסון והתיר לתקנו בתפלין, מאחר שתינוק מכירו. והרי התם ודאי ניכר להדיא למרחוק הפסק גדול כל כך, והאם פליג הצ"צ על סברת הביאור הלכה?

 

ואפשר לחלק דהיכא שרוב קו הגג קיים, אע"פ שניכר הפסק גדול מ"מ מהני קריאת התינוק. אבל חסר חלק מהאות או רובו, וההפסק ניכר להדיא למרחוק בזה נחשב שנשתנה צורת האות ולא מהני תיקון. ועל כן בקו"ף זה שחסר קרוב לחצי (או שליש) מגגו (לפני שיורד כלפי מטה), נחשב שינוי גמור דהרי אין לקו"ף גג. ולא מהני קריאת תינוק בזה. וצ"ע.