יו"ד שדומה לחי"ת

ר' פרץ העיר את תשומת לבנו לתשובת הצ"צ שהופיע מחדש בשנים האחרונות (ולא ראיתיו עד הנה, ויישר כוחו על כך).

בשו"ת צמח צדק [שער המילואים חלק ה, אורח חיים סימן ה] מובא שאלה, וזה לשונה:

ובדין יו"ד שקוץ השמאלי שוה לקוץ הימין, שנראה כחי"ת, ומבואר בשו"ת חינוך בית יהודא סי' ע"ד שלפי דעת האגור אין צריך לגרור רק כל עוקץ השמאלי וחוזר וכותב עוקץ השמאלי כדינו, ולפי דעת ר"י אסכנדרני צריך לגרור גם רגל הימין וחוזר וכותב גם רגל הימין ועוקץ השמאלי כדינו, ואם לא יגרור רק עוקץ השמאלי יש בו משום חק תוכות. ולענין הלכה אם לעשות לחומרא נמצא קולא הוא אם שוין הקוצין ביו"דין של השם.

תשובת הצ"צ:  בדין היו"ד, נראה דלא דמי לחק תוכות, כיון גם קודם המחיקה היה יו"ד יותר מחי"ת, מפני שרגל הימני עקום מהאי טעמא שלא ידמה לחי"ת, כמ"ש בב"י סי' ל"ו.

הרי דעת הצ"צ שמותר לגרר מעט מאורך אריכות עוקץ שמאל ואינו ח"ת, כי תמונת היו"ד עליה. [ואע"ג שלא ענה בפירוש על יו"ד כזה בשם. לכאורה נראה מדבריו, שלא יגע בו. או דיש לומר (כמדומה שכ"כ בשו"ת חתם סופר) שהעודף שאינו צריך לאות לא נתקדש, ומותר לגרר אורך זה גם ביו"ד של שם].

ובספרי אותיות הרב (עמוד קסג) כתבתי דכן משמע בשו"ע רבינו [כסברת הצ"צ הנ"ל] שלא לפסול יו"ד שהאריך עוקצה השמאלי.

אלא ששם כתבתי דאפשר דכל זה לא מיירי כאשר האריך הרגל והקוץ כשיעור עובי קולמוס אחד, כשיעור עובי ראש היו"ד. אך אם האריך שניהם כל כך [וכל שכן יותר] אפשר שפסולים כי נשתנו צורתם. (ולא מוכרח שזה סותר להיתר הצ"צ).

אבל נראה פשוט כמבואר שם [ובודאי בכה"ג לא התיר הצ"צ, וכן משמע מלשון התשובה] שדוקא שנראה לנו יותר ליו"ד. אבל אם נראה לנו כחי"ת או שממש נסתפק לנו בצורת האות ותינוק קראה חי"ת, בכה"ג הוא פסול גמור מהדין ומחיקת אריכות עוקץ שמאל הוי ח"ת.