הכ"ף נסתמה חלק ניכר מחללה. מבואר באחרונים שכל זמן שהאות ניכרת כשרה, ואין שיעור [לכתחלה] של החלל מעכב בדיעבד. ולכן מותר לגרר את החלל ולהרחיבו ואין בזה משום חק תוכות, כל זמן שעצם האות היתה כשרה.
מ"ם סתומה מעוגלת למטה קצת, אינה לכתחלה וצריך לתקנה [ברור שתינוק יכירנה, ולכן אין להצריך שאל"ת].
'בניכם' הבי"ת צריך לתקן מושבה, כי היא קצרה [אך כשרה בדיעבד]. המ"ם סתומה מעוגלת למטה, יש פוסלים אותה [כן משמעות המשנת סופרים ומקדש מעט] ועכ"פ בדיעבד צריכה שאלת תינוק אם יכירנה כמ"ם ולא כסמ"ך ותיקון הזויות.
העייני"ן משך את ראש שמאל מעבר למדה, אין זה לכתחלה, ואין בידינו לפסול.
ממי"ן אינם מרובעים דים - שאלות תינוק.
הריוח בין "והיה אם" אינו מספיק, וצריך הבחנת תינוק אם הוא תיבה אחת או שתים.
הטי"ת כשרה בדיעבד, ומותר לגרר מחללה מעט.
הגימ"ל כשרה בדיעבד [אך לכתחלה אין לירך שמאל שלה צורת יו"ד הנדבקת בגוף ע"י עוקץ, ויש פוסלים].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה