שאלה: האם מותר להפוך כ"ף פשוטה לרי"ש, ע"י משיכת גגה הרבה עד שתדמה לרי"ש ארוכה וגדולה, ואח"כ ימחוק את יתרת הרגל היורד מהשיטה, או שיש בזה בעיה של חק תוכות?
תשובה: בדיעבד נראה שהרי"ש כשר, אך לכתחילה אין לעשות כן, כפי שאבאר.
א. לכאורה מפסק שו"ע רבינו (סימן לב סעיף כה, ובסי' לו אות ך) פשוט דכ"ף שהאריך גגה מרגלה פסולה משום דנעשית רי"ש, ופסק כן ע"פ הב"י בסי' לו, ומגן אברהם בסי' לב ס"ק כו. וכ"כ במשנת סופרים אות ך ע"פ הט"ז ביו"ד סי' רעג, ועוד. ואם כן משמע דזה רי"ש גמור וכשר, ונמצא זה מתקן [מהכ"ף] בדרך כתיבה [להפכה ל]רי"ש כדין, ומה שגורר אח"כ אריכות רגל הרי"ש לתקן צורתה, אין בזה פיסול משום חק תוכות, כי כבר תוקנה בכתיבה.
ב. ולכאורה יש סיוע לזה ממה שנוהגים בדלי"ת רבתי להאריך רגלה מתחת לשיטה כפליים [או פחות מעט] משיעור רגל הדלי"ת הרגילה, וכן וא"ו דגחון בס"ת שהיא רבתי ורגלה יורדת מהשיטה. כי תמונת האות נבחנת מכללותה והיא דלי"ת או וא"ו, ולא כ"ף ונו"ן. א"כ כמו כן בתיקון הכ"ף [דידן] הרי נעשה רי"ש גמור.
אמנם יש לחלק, דבאותיות רבתי הנ"ל עובי הגג מוכיח עליה שהיא רבתי, ולכן גם מה שבולטת למטה מהשיטה הוא מצד שהיא אות רבתי ולא מצד שהן [כ"ף או נו"ן] פשוטות.
וכ"כ בגנת ורדים (מובא בשערי תשובה סי' לב ס"ק כא) בכ"ף פשוטה שהאריך גגה בסוף השיטה יותר מרגלה, אפשר להקל בשעת הדחק, דמוכחא מילתא ע"י כתיבתה בקולמוס דקה שאינה מאותיות הגדולות, רק שהאריכוהו להשלים השיטה כו'.
ועל כרחך סברתו דאריכות רגלה שיורדת מהשיטה מוכחת עליה שהיא כ"ף.
ג. א"כ לסב' הגנת ורדים הרי כ"ף זה שהאריך גגה הרבה עדיין כ"ף ופסולה לרי"ש, כי יורדת מהשיטה, ומה שמחק אריכות רגלה אח"כ הוי ח"ת לעשותה רי"ש.
ואע"פ שלא קיי"ל כלל כסברת הגנת ורדים, כמבואר בשו"ע רבינו ומשנ"ס ושאר כל האחרונים, דאין להתיר כלל אפילו בשעת הדחק כ"ף שהאריך גגה הרבה מהשיעור עד שנעשית כרי"ש. מ"מ שמא רק לפסול הכ"ף אמרו אבל לא להקל להכשיר רי"ש כזו.
על כן בשאלתינו, אין לעשות כן לכתחילה, לחשוש לסברת הגנת ורדים הנ"ל.
א. לכאורה מפסק שו"ע רבינו (סימן לב סעיף כה, ובסי' לו אות ך) פשוט דכ"ף שהאריך גגה מרגלה פסולה משום דנעשית רי"ש, ופסק כן ע"פ הב"י בסי' לו, ומגן אברהם בסי' לב ס"ק כו. וכ"כ במשנת סופרים אות ך ע"פ הט"ז ביו"ד סי' רעג, ועוד. ואם כן משמע דזה רי"ש גמור וכשר, ונמצא זה מתקן [מהכ"ף] בדרך כתיבה [להפכה ל]רי"ש כדין, ומה שגורר אח"כ אריכות רגל הרי"ש לתקן צורתה, אין בזה פיסול משום חק תוכות, כי כבר תוקנה בכתיבה.
ב. ולכאורה יש סיוע לזה ממה שנוהגים בדלי"ת רבתי להאריך רגלה מתחת לשיטה כפליים [או פחות מעט] משיעור רגל הדלי"ת הרגילה, וכן וא"ו דגחון בס"ת שהיא רבתי ורגלה יורדת מהשיטה. כי תמונת האות נבחנת מכללותה והיא דלי"ת או וא"ו, ולא כ"ף ונו"ן. א"כ כמו כן בתיקון הכ"ף [דידן] הרי נעשה רי"ש גמור.
אמנם יש לחלק, דבאותיות רבתי הנ"ל עובי הגג מוכיח עליה שהיא רבתי, ולכן גם מה שבולטת למטה מהשיטה הוא מצד שהיא אות רבתי ולא מצד שהן [כ"ף או נו"ן] פשוטות.
וכ"כ בגנת ורדים (מובא בשערי תשובה סי' לב ס"ק כא) בכ"ף פשוטה שהאריך גגה בסוף השיטה יותר מרגלה, אפשר להקל בשעת הדחק, דמוכחא מילתא ע"י כתיבתה בקולמוס דקה שאינה מאותיות הגדולות, רק שהאריכוהו להשלים השיטה כו'.
ועל כרחך סברתו דאריכות רגלה שיורדת מהשיטה מוכחת עליה שהיא כ"ף.
ג. א"כ לסב' הגנת ורדים הרי כ"ף זה שהאריך גגה הרבה עדיין כ"ף ופסולה לרי"ש, כי יורדת מהשיטה, ומה שמחק אריכות רגלה אח"כ הוי ח"ת לעשותה רי"ש.
ואע"פ שלא קיי"ל כלל כסברת הגנת ורדים, כמבואר בשו"ע רבינו ומשנ"ס ושאר כל האחרונים, דאין להתיר כלל אפילו בשעת הדחק כ"ף שהאריך גגה הרבה מהשיעור עד שנעשית כרי"ש. מ"מ שמא רק לפסול הכ"ף אמרו אבל לא להקל להכשיר רי"ש כזו.
על כן בשאלתינו, אין לעשות כן לכתחילה, לחשוש לסברת הגנת ורדים הנ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה