התמונה היא מתפלין - והריוח אחר ובשעריך ולפני והיה, היא ריוח סתומה. כאן בכל מקרה אין שאלה, כי הריוח לפני והיה אם שמוע יש בה שיעור ט' אותיות, והיא סתומה כשרה לדעת הרמב"ם ושו"ע.
אבל השאלה תהא כאשר צריך לחשב את הריוח שלאחר ובשעריך [כגון לשיטת הט"ז - לצרפה לריוח שלפני והיה, שיהא בשניהם שיעור ריוח ט"א, או אם צריך ריוח לפרשה פתוחה במקרה אחר] היאך מודדים שיעור הריוח של ט' אותיות. מהאות היוצאת [בסיום תיבת "בין"] או משאר הכתב?
נראה לי פשוט שמודדים את השיעור מסיום הכתב [שבדרך כלל מסתיים בשירטוט הגליון] ולא מהיוצא, כזה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה