כתיבה על מטלית לפני הדבקתה, מטלית שנפלה

מנהג ישראל שאם חסר איזה דבר בס"ת [כגון נקב גדול בקלף], מדביקין מטלית מקלף כשר במקום החסרון וכותבין על המטלית (רמ"א יו"ד סי' רפ). היתר זה לכתוב על מטלית בס"ת הוא רק לאחר שחיבר ודיבק את המטלית היטב למקומו בס"ת, אבל אין כותבים על מטלית תלושה ואחר כך ידביק (קסת הסופר סי' יח סעיף ז).

וכן אם נפלה המטלית לאחר שכבר נכתב עליה, א"א לחזור ולהדביקו למקומו (קסת שם). וכ' בחידושי רעק"א (גליון שו"ע יו"ד סי' רפ) בשם גן המלך משום דהוה תעשה ולא מן העשוי. (כלומר, אין תיקון זה נעשה בכתיבה אלא נעשה מאליו ע"י הדבקה והוי פסול משום תולמ"ה). ולכאורה זה הטעם נכון גם לענין הראשון שאסור לכתוב על מטלית תלושה, כי כאשר ידביקנו הוי תולמ"ה.

וצ"ע דלא מצינו פסול תולמ"ה בכתיבת ועשיית סת"ם. וראיה מהתוס' מנחות (לב,א ד"ה להשלים) שאם חסרה מזוזה שורה [היה] תופר שורה זו מס"ת [אם היה מותר להוריד מקדושה דס"ת למזוזה]. ולמה לא נפסול משום שנעשה תיקון זה מאליו, שהרי ודאי לא נכתב שורה זו כחלק מהמזוזה כלל.

וא"כ עדיפא מטלית שנכתבה מתחילה כדינה ונפלה למה לא יוכל להחזירה למקומה הראשון?

וכן מצינו הרבה תיקונים בכתיבת סת"ם כגון גרירת יתירות [הנזכר בגמרא מנחות כט,ב ופירש"י] דמותר, ולא אישתמיט שיהא כאן חשש תולמ"ה, שנעשה הכשר הסת"ם מאליו ע"י גרירת היתר?

קושיות הללו הקשה בגידולי הקדש (סי' רפ ס"ק ב) ומסקנתו דאין כלל דין תולמ"ה בסת"ם, וכשר הדבר לחזור ולהדביק המטלית הכתובה למקומה (ועוד התוכח עם גן המלך והקסת, דאפילו לסברת האומרים דאיכא תולמ"ה, כאשר נעשה מתחילה בכשרות מצינו בדיני סוכה וכן טלית שנקרעה ממנה כנף עם ציצית דכה"ג ליכא תולמ"ה מה שמחזירה למקומה הראשון). ונראה מדבריו דאפילו לכתוב על מטלית תלושה ואח"כ להדביקה למקומה נמי מתיר, וכן הבין במשנת הסופר (סי' יח ס"ק כב) בדעת הגידולי הקדש.

אמנם בלשכת הסופר שם הזכיר עוד טעם לפסול לכתוב על המטלית לפני הדבקתה, דאינו דרך כתיבה. דהלמ"ס דטולין מטלית וכו' היינו שנעשה טפל וכחלק מן הגויל או הקלף, אבל לכתוב על המטלית עצמה לפני שידביקנה למקומה אינו דרך כתיבת ספר ולא הותר מעולם [מכלל ההלמ"ס].

ויש להוסיף בה נופך לענ"ד, דכשם שיש דין כתיבה תמה בכתיבת צורת האותיות, כן מדיני תמה שיהא האות כתובה בצורה ברורה על הקלף, ולכן חוסר היקף גויל לאותיות יש סוברים שפסולו מן התורה משום שאינו כתיבה תמה, כמו"כ יש לומר דחסרון גדול בקלף הוי חסרון בכתיבה. ולכן אם אין המטלית דבוקה היטב וטפלה לקלף להחשב כחלק מהקלף [שהתיר ההלכה הנ"ל] יש לומר שכתיבה על מטלית אינה בגדר כתיבת ספר, או עכ"פ אינה כתיבה תמה.