פתח עם דלת אקורדיון, [במקרה] ומקום קביעת המזוזה הוא מצד ימין של פתח זה, כלומר אחר סגירת האקורדיון שמתקפל - הרי קיפול האקורדיון הוא יותר מרוחב טפח, ונמצא שקביעת המזוזה על מזוזת הפתח הוא רחוק מחלל הפתח יותר מטפח (וכן שאל בס' חובת הדר, עמוד סט, בהערות ד"ה ויש לדון).
נראה לי פשוט שצריך לקבוע המזוזה במקומה על מזוזת ימין, ולא איכפת לי מה שהאקורדיון כאשר מתקפל מרחיק את החלל מהמזוזה עצמה יותר מטפח. כי הדלת הוא חלק מהחלל, אע"פ שאי אפשר לאדם לעבור בחלק פרטי זה, ונמצא באמת שהמזוזה אינה רחוקה מחלל הפתח כלום.
דלת זו היא דלת אחורית בבית בדרום אפריקה. דלת זו - בעת שהדייר הראשון היה גר בבית, היה מיוחד למשרתת נכריה בלבד (בעת שנהגו שם, מנהג 'אפרטהייד' להפריד שחורים מלבנים). בית זה כעת נמכר/הושכר לדייר שני, וכעת אין מנהג האפרטהייד נוהג במדינה זו. דלת זו אינה שימושית כל כך כיום. מה דינה?
לכאורה דלת זו פטורה, ע"פ המבואר בשו"ע סימן רפו סעיף יח [לעיין היטב בדין שם] דלת שאינו רגיל להשתמש בו פטור, והרי דלת זו מתחילה לא היה מיועד ליהודי בן חיוב, ועל כן נקרא "אינו רגיל". וגם כיום אין בו שימוש כל כך לדייר השני.
נראה לי שהגם שלגבי הדייר הראשון, שלעצמו לא השתמש בדלת זו ועיקרה היתה לנכרי, היתה פטורה כ"אינו רגיל". אבל לגבי דייר שני, שלגביו אין הפתח הזו מיועד לפטור, אלא שהוא אינו רגיל כל כך, מ"מ קיי"ל בשו"ע שם [סעיף יז-יח] שכל שיש בו שימוש מעט חייב [ולא נפטר בכלל "אינו רגיל"], א"כ הכא נמי חייב השני לקבוע מזוזה.
[כלומר, דייר שני משנה את הגדרת "רגיל" ו"אינו רגיל". וכן לאידך אם היה פתח שהדייר הראשון היה משתמש בו בקביעות, והשני היה קובע שפתח זה לא יהא לשימוש חיוב אלא לשימוש פטור, היה נפטר מהמזוזה.
ולא שייך לומר כאן, שמתחילה נעשה הפתח לשם פטור (על דרך אכסדרה בשו"ע סי' רפו סעיף ו שלא נעשה לשם מזוזת שער), דלא שייך זה אלא כאשר עצם חלל הפתח אינו נעשה לשם מזוזת שער, אבל זה לפנינו הוא פתח גמור, ורק נקבע שימושו מתחילה לפטור. זהו גדר "אינו רגיל" הנזכר בגמרא ופוסקים, ולא "שלא נעשה לשם פתח" הנזכר בדין אכסדרה. והם שני מושגים].
תודתי לר' שמחה פרנקל על השאלות והתמונות.
נראה לי שהגם שלגבי הדייר הראשון, שלעצמו לא השתמש בדלת זו ועיקרה היתה לנכרי, היתה פטורה כ"אינו רגיל". אבל לגבי דייר שני, שלגביו אין הפתח הזו מיועד לפטור, אלא שהוא אינו רגיל כל כך, מ"מ קיי"ל בשו"ע שם [סעיף יז-יח] שכל שיש בו שימוש מעט חייב [ולא נפטר בכלל "אינו רגיל"], א"כ הכא נמי חייב השני לקבוע מזוזה.
[כלומר, דייר שני משנה את הגדרת "רגיל" ו"אינו רגיל". וכן לאידך אם היה פתח שהדייר הראשון היה משתמש בו בקביעות, והשני היה קובע שפתח זה לא יהא לשימוש חיוב אלא לשימוש פטור, היה נפטר מהמזוזה.
ולא שייך לומר כאן, שמתחילה נעשה הפתח לשם פטור (על דרך אכסדרה בשו"ע סי' רפו סעיף ו שלא נעשה לשם מזוזת שער), דלא שייך זה אלא כאשר עצם חלל הפתח אינו נעשה לשם מזוזת שער, אבל זה לפנינו הוא פתח גמור, ורק נקבע שימושו מתחילה לפטור. זהו גדר "אינו רגיל" הנזכר בגמרא ופוסקים, ולא "שלא נעשה לשם פתח" הנזכר בדין אכסדרה. והם שני מושגים].
תודתי לר' שמחה פרנקל על השאלות והתמונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה