אני נוטה לחשוב שפתח זה יש לחייבו במזוזה בלי ברכה, משום שקירות החדר העגול סוגרים [מצירים] את החלל, ונחשב כעין צורת פתח לחדר שבפנים.
(ראה רמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ב "עגול", משמע דחדר עגול שרוב היקפו סגור נחשב כחדר של ד' קירות. ויש לדחות, דלרמב"ם על כרחך יש בפתחה מזוזות שער ודלת, ולכן היא נחשבת כחדר רגיל המרובע. אך לדידן דמחייבים ללא דלת, דילמא אין זו צורת פתח, ואפילו לרא"ש דסבר פתחא דאקרנא הוא פתח הממלא כל רוחב הרוח וראשי כתלים נחשבים לפצימי השער, דילמא בעיגול לא, כי אין הצדדים מכוונים לגמרי זה כלפי זה.
אמנם מפי' רש"י מנחות לד פתחא דאקרנא משמע דזה נחשב צורת פתח, דפירש שהפתח בקרן זוית וקירות הבית מהצדדים הם פצימי השער. שמע מינה אע"פ שאינם מכוונים נחשבו פצימי שער, א"כ כל שכן פתח עגול. ואע"פ שפירוש רש"י אינו מקובל על דעת הרא"ש [ומסתמא לא על דעת הרמב"ם ושו"ע, והטעם דס"ל פתח בקרן זוית לא עבדי אינשי], מ"מ בחדר עגול נראה דכו"ע יסכימו דהוא צורת חדר וצורת פתח, ועגול עדיף מפתחא דאקרנא בין לפירש"י בין לפי' הרא"ש.
וכן משמע מסוכה ז' ע"ב דנחלקו אחרים ור' יוחנן בסוכה עגולה ככבשן וכשובך, האם נחשבת דירת קבע או לא. ומסתמא הלכה כר' יוחנן דנחשבת דירת קבע. א"כ חדר עגול הוא בית גמור).
(ראה רמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ב "עגול", משמע דחדר עגול שרוב היקפו סגור נחשב כחדר של ד' קירות. ויש לדחות, דלרמב"ם על כרחך יש בפתחה מזוזות שער ודלת, ולכן היא נחשבת כחדר רגיל המרובע. אך לדידן דמחייבים ללא דלת, דילמא אין זו צורת פתח, ואפילו לרא"ש דסבר פתחא דאקרנא הוא פתח הממלא כל רוחב הרוח וראשי כתלים נחשבים לפצימי השער, דילמא בעיגול לא, כי אין הצדדים מכוונים לגמרי זה כלפי זה.
אמנם מפי' רש"י מנחות לד פתחא דאקרנא משמע דזה נחשב צורת פתח, דפירש שהפתח בקרן זוית וקירות הבית מהצדדים הם פצימי השער. שמע מינה אע"פ שאינם מכוונים נחשבו פצימי שער, א"כ כל שכן פתח עגול. ואע"פ שפירוש רש"י אינו מקובל על דעת הרא"ש [ומסתמא לא על דעת הרמב"ם ושו"ע, והטעם דס"ל פתח בקרן זוית לא עבדי אינשי], מ"מ בחדר עגול נראה דכו"ע יסכימו דהוא צורת חדר וצורת פתח, ועגול עדיף מפתחא דאקרנא בין לפירש"י בין לפי' הרא"ש.
וכן משמע מסוכה ז' ע"ב דנחלקו אחרים ור' יוחנן בסוכה עגולה ככבשן וכשובך, האם נחשבת דירת קבע או לא. ומסתמא הלכה כר' יוחנן דנחשבת דירת קבע. א"כ חדר עגול הוא בית גמור).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה