טי"ת נראית כסמ"ך

הטי"ת ראשיה קרובים ביותר עד שנראית כסמ"ך.

תמונה זו כפי שנראית בסקן פסולה, משום שנשתנה לסמ"ך. למעשה צריך לראות את האות במציאות ולא דרך סקן ולהחליט, כי כל שינוי קטן עלול לשנות את התמונה בפועל.

דלי"ת רבתי וירך קצר

כדאי להגדיל

הדלי"ת רבתי של אחד ירכה קצרה, אמנם יש בה שיעור מלוא אות קטנה עבור דלי"ת רגילה, אך לא כשיעור הצריכה בדלי"ת רבתי. בדלי"ת רבתי צ"ל עובי [אורך] הירך הזה, כשיעור עובי גגו של הדלי"ת [ולא פחות, ולעיכובא].

אמנם בדיעבד, יש לסמוך על המתירים שיעור מלאו"ק של דלי"ת רגילה, עבור דלי"ת זה בצירוף קריאת התינוק, על מנת להתיר לתקן [להאריך] ירך זה כדינו (אבל לא על מנת להשאירו כך).

תי"ו רגל שמאל גולם

נראה לי שהתי"ו הראשון פסול, כי אינו ניכר באמת אם היא חי"ת או תי"ו, ואינו כתיבה תמה. אבל התי"ו השני אמנם כפיפת רגלו אינו מספיק, אלא נידון [כעין] גולם של יוד"י האל"ף, מ"מ לפי דעת המקדש מעט והצ"צ מותר לתקנם, הו"ה כאן מותר [בשני] לתקנו [מאחר שברור שתינוק יקראנו תי"ו, ואם ספק צריך לשאול תינוק קודם].

דלי"ת משונה

תינוק קרא את הדלי"ת הזו - דלי"ת. (עדיין אני מסתפק בזה, גם בגלל העיוות שבמקום חיבור הגג לירך, ותוספת התג הענק).

ראש וי"ו בליטה קטנה

ראש הוי"ו יש בו בליטה קטנה ביותר - מותר לתקנה.

כ"ף קצרה

הכ"ף סופית ב"לבבך" קצרה מדי - יש לשאול תינוק אם אינה רי"ש, ולתקנה.
אפשר להגדיל

גימ"ל, חי"ת

בגימלי"ן המסומנים יש בעיה כי הירך שמאל מוגבה באלכסון חד כלפי מעלה, אבל אין לו עובי הנדרש לכתחלה לירך שיהא כעובי יו"ד. אלא הירך צר כעובי חצי קולמוס, וצ"ע אם זה נקרא שיש בו שיעור ירך [כמלוא אות קטנה], או שלצורך השיעור אנו מחשיבים השיפוע עצמו לירך, אע"פ שאם נחשב כן הרי החיבור מחובר למטה ולא במקומו.

החי"ת המסומנת רחבה מאוד - לדעת שו"ע רבינו נראה שזה פסול משום שמשך את החי"ת מדי הרבה (לשאר אחרונים נראה דכשר).

חשש ביודי"ן הדומין לחי"ת

הקוץ שמאל של היו"ד ארוך, אך אינו כאורך רגל ימין. בנוסף רגל ימין כפוף היטב לפניה, כך שאינה נראית כלל כחי"ת - נוהגים להכשיר. [אמנם יש פוסלים משום שרגל שמאל ארוכה ממש כשיעור רגל]. ראה בהערה שתינוק קראה חי"ת !!

בתמונות האחרונות מועיל שאלת תינוק על היו"ד, כי הגם שיש בה קצת דימוי לחי"ת קטנה, מ"מ רגליה קצרים ביותר. 

וי"ו ארוכה מעט

הוי"ו ארוכה מעט משיעורה, ומתקרבת לשיעור נו"ן פשוטה. דינה שאלת תינוק, ברור שתינוק יקראנה וי"ו.

יש לציין שצורת הראש שלה עוזרת מעט להצילה מצורת ושיעור נו"ן.

אבל אם וי"ו זו היתה ארוכה מעט יותר, היא היתה שיעור נו"ן פשוטה, וכפי שנתבאר כמה פעמים לא עוזר שאלת תינוק להכשיר וי"ו שיש בארכה שיעור נו"ן פשוטה, הגם שראשה אינה דומה כלל לראש הנו"ן.

קוץ הלמ"ד לחלל וי"ו

קוץ הלמ"ד עומד מתחת לוי"ו, אבל הוי"ו ניכר היטב. אין כאן שום פיסול (ולא צריך לשאול תינוק).

שאלה על כ"ף ובי"ת

הכ"ף יש בה קוץ (בולט מעט) כלפי מטה, צריך למחוק את הקוץ הזה. שלא תדמה לפ"א פשוטה.

הבי"ת עגולה למטה ובליטת העקב שבה אינה ניכרת מספיק להוציאה מצורת כ"ף.

אפשר להגדיל

שאלה על תי"ו ודלי"ת

התי"ו של 'וקשרתם' הוא גולם, הרגל שמאל אינו כפוף אלא נוטה באלכסון. הוא פסול, אלא שלפי סברת המקדש מעט וסייעתו שגולם יו"ד האל"ף מותר לתקנו בתפלין בהוספת דיו, הו"ה כאן.

הדלי"ת של 'ולמדתם' יש לו עקב מאוד עגול, וצריך שאלת תינוק אם לא יטעה בה כרי"ש, ואח"כ תיקון לרבע העקב.

דלי"ת פסולה כרי"ש

נראה לי שהדלי"ת פסול, כי הוא יותר עגול כמו רי"ש, ואין לו שום זוית או עקב ברור.

בי"ת מרובע בלי עקב

אפשר להגדיל.
הבי"ת נמחק העקב, ונשאר ריבוע עם זוית חדה. רוב האחרונים מכשירים [ראה ביאור הלכה בשם החת"ס]. ונראה דעת שו"ע רבינו [ועד"ז מבואר בס' משנת הסופר] דבעי עקב או תג כלשהו, לכן חייב תיקון לתקן העקב.

לענ"ד היה ראוי גם לשאול תינוק, לצאת ידי הסוברים שכל שינוי מעט באות יש לשאול תינוק שמא יטעה בה, ורק אח"כ לתקן העקב.

שאלות בתפלין

היו"ד של הצד"י יש לה בליטות בקושי, והיא קרובה לגולם. נראה שהיא כשרה, אבל ראוי לתקן.

הביתי"ן מחוברות במושבן בנגיעה ניכרת, אך לא כל עובי המושבות. מותר לגרר נגיעה זו, כי שתי האותיות ניכרות כל אחת היטב.

היו"ד בקושי יש בה חילוק ראש ורגל - חייב לתקן, כפי שנתבאר בבלוג הקודם.

שאלות בצורות אותיות

קוץ בולט מפני הרי"ש - כשר, יש לגרור את הקוץ הזה.

רי"ש שבור מעט בגגו - שאלת תינוק, ותיקון.

הדלי"ת בעייתית - עשיית סוף הגג מצד ימין לא נכונה, צריכה שאלת תינוק. אותו בעיה יש בה"א המסומנת למטה, אמנם שם ודאי תינוק יקראנה ה"א, אך אין זה כתייה תמה לכתחלה.

בדלי"ת יש עוד בעיה עקב הבי"ת נכנס מעט לתוך חללה מצד שמאל ! הדלי"ת הזו בעיה גדולה !!

שוב בעיה זו בה"א. זה נראה כיו"ד שנדבקת לרי"ש [גופה של הה"א] אמנם מסתמא תינוק יקראנה. אך אין זה לכתחלה כלל.

היתר גרירה ביו"ד בדיעבד

היו"ד הזה כמעט אין לו גוף [ראש] נפרד מהרגל, אמנם יש הפרש משהו. ולכן התרתי [בדיעבד] לגרור מעט מהרגל ימין כדי להיטיב צורת האות.

אני מודה שזה לא מהודר.

יו"ד ספרדי עם תג גדול

זהו כתב ספרדי רגיל, ויש שעושים תג גדול [ויחסית עבה] על היו"ד. ולא בצד שמאל כבכתב אשכנז, אלא באמצע גגו, ולכן לפעמים הוא נמצא בצד ימין של היו"ד. הדבר הזה גורם הרבה פעמים לשאלות על היודי"ן - מסומנות כאן 2 יודי"ן שהתג עלול לגרום לשינוי צורה ליו"ד, וצריך שאלת תינוק.

חבל שעושין כזה תג עבה, אם התג היה יותר דק ובמרכז, לא היה מפריע לצורת האות.

יו"ד כסמ"ך קטנה

היו"ד יש בה שאלה, האם היא נראית כעין סמ"ך קטנה.

נראה שדבר זה תלוי בראיית עיני המורה במציאות [קשה מאוד לסמוך על סקן במקרה כזה], אם נראה לו ברור כסמ"ך יש לפסול, אך בספק יש לשאול תינוק.

אותיות משוכות

הבי"ת משוכה מאוד - דבר זה מצוי וכשר בדיעבד. כלומר, בדיעבד לאחר שנעשה כי לכתחלה אין למשוך שום אות, אך לאחר שנעשה הוא כשר.

הלמ"ד משוכה וגם צוארה קצרה כיו"ד. על פי הדין היא כשרה, כי כל בעיה לעצמה אינו פוסל. מ"מ נראה שיש לשאול תינוק שמא בצירוף שתי הבעיות נשתנה מעט ואינו ניכר [אע"פ שאני מאמין שכל תינוק יקראנו למ"ד, ראוי לשאול].

 

דרך אגב [מעל הלמ"ד] בבי"ת [לעבדו] יש קוץ שיורד ומתחיל לסגור את החלל - צריך מאוד ליזהר בקוצין הללו שעלולים לפסול את הבי"ת ולהפכו למ"ם. צריך למחוק קוצין הללו, ואם יש אפילו קצת ספק שמא נשתנה למ"ם לשאול תינוק.

שאלות על נוני"ן

כתב ספרדי יפה ומסודר, אבל בנו"ן המסומנת יש בעיה - היות שעושין הראש כוי"ו אם מושכים את הנו"ן מעט והגג ומושב שוין הוא מתחיל להדמות לכ"ף, כמו כאן - על כן דינה שאלת תינוק.

הנו"ן הזו כשרה, אע"פ שהמושב מוגבה מעט והמושב וראש שוין, מ"מ צורתו ניכרת היטב.

הנו"ן הזה [בכתב חב"ד] משוך מדי, כי האות נמוכה ביחס לרוחבה, והצואר יוצא מהקצה, ולכן צריכה שאלת תינוק אם יקראנה נו"ן או כ"ף או בי"ת.

בי"ת עם עקב לא שלם

הבי"ת הראשונה של לבבך היא שאלת תינוק האם יקראנה בי"ת או כ"ף. אמנם אני משוכנע שתינוק יקראנו בי"ת, ונוכל לתקנו, אך מ"מ הבי"ת הזו אינה שלימה לכתחלה, כי העקב היוצא ממנה אינה שלימה אלא רק יוצאת מחלק העליון של המושב, כאשר חלק התחתון של המושב הוא בעצם כ"ף מושלם.

אני נותן למטה הגדלה של הבי"ת הזו:

טיפת לכלוך ליד הוי"ו

נפלו טיפות מים על הקלף וגרם לשאלה על הוי"ו.

אם הלכלוך דהוי ביחס לצבע הדיו וניכר שהלכלוך אינו כלל מהאות, אין בעיה ומותר למחוק את הלכלוך. ואם הוא נראה כדיו, אזי יש לשאול תינוק על הוי"ו, ואם יקראנו וי"ו מותר למחוק את הלכלוך.

מ"ם חסר מושב

תמונה זו מופיעה בפורום באנגלית

המ"ם השניה ב"ממצרים" אין לה מושב כלל - היא פסולה, וא"א לתקנה בתפלין שלא כסדרן.

שאלות בפרשיות של תפלין

חי"ת נדבקה החטוטרת ונעשית כחי"ת דרש"י - כשרה.

ראש הנו"ן גולם והוא פסול. אי אפשר לתקן בתפלין או מזוזה משום שלא כסדרן.

הלמ"ד כשרה.

עוד שאלות

הכ"ף אין לו גב ומושב הראויים לכ"ף לכתחלה - בדיעבד זה כשר.

הנו"ן שאלת תינוק אם אינו בי"ת.

התי"ו כפיפת הרגל אינה ברורה מספיק, נראה שראוי לשאול תינוק שיקראנה תי"ו ויתקן כפיפת הרגל.

הוי"ו ראשו מרובע עם פנייה (כעין עוקץ) לאחור - כשר.

אלפי"ן שהחיבור של שתי היודי"ן שוה באמצע

חלק מחבילה של תמונות ששלח לי ר' מנחם סבאג, ותודתי לו על כך.

 

 

האלפי"ן המסומנות בשלשת התמונות קוי חיבור היודי"ן מקבילים זה לזה בחיבורם בקו האמצעי. יש קצת אחרונים שמחמירים וסוברים שיש בזה פיסול. והעיקר שהוא כשר [כמובן אם קל לתקן יש לתקן].

 

בתמונה השניה מסומנת זיי"ן שהיא ארוכה מדי, וצריך לשאול תינוק עליה אם אינה נו"ן פשוטה.

ראש עבה מחמת דיבוקי התגין

תודה רבה לר' יוסף משה ששלח לי את התמונות הבאות, המתייג מוסיף תגין וכאשר נדבקין מעבה את הגג ומוסיף עליהן תגין למעלה, אמנם אותיות אלו כשרות בדיעבד כי לא נשתנו צורתן לגמרי, אך אין זה כתיבה תמה ונאה כמצותה לכתחלה. במקרים הבאים אין שינוי גמור בצורות האותיות לפסול, אבל באות זיי"ן, אם דבר כזה היה קורה היה נפסל לגמרי.

קביעת מזוזה בפתח המתרחב למעלה

פתח המתרחב כלפי מעלה כעין חלונות מצדדיו. אם יש בגובה המזוזות התחתונות י' טפחים, חייבת במזוזה על מזוזת הפתח התחתונה [כמסומן בחץ בתמונה]. אם אינה גבוהה י' טפחים, הפתח פטור כי אין לו מזוזות כלל.

שאלות באותיות במזוזה

הדלי"ת - אינה יפה, אך כשרה. היה ראוי לתקנה.

נגיעת דלי"ת ורי"ש - מותר לגרר ביניהם לתקנם.

עיי"ן - ראש שמאל משוך מדי, כשרה בדיעבד.

צד"י פשוטה - ראש ימין הוא בעצם גולם, כי עיקרו קו משוך בשוה, ואילו הקוץ שיורד אינו גוף היו"ד, ובטל במיעוטו. חובה לתקנו בהוספת דיו, או במחיקת היו"ד הזה וכתיבתו מחדש.

וי"ו ועיי"ן

הוי"ו ארוכה מדי - יש בה שיעור מנו"ן פשוטה והיא פסולה [לא מועיל שאלת תינוק].

העיי"ן פסולה אין לה מושב שעובר רגל שמאל כלל, אלא כמין קוץ שיורד למטה, היא אינה "כתיבה תמה" כי אין בה הפרש ברור בין עיי"ן לטי"ת.

אפשר להגדיל את התמונה - הקש על התמונה !!
 

תודתי לרב יוסף משה על חלק מהתמונות בפורום.

בעיות ושאלות בנוני"ן

הנו"ן של נשבע עקומה, נראה שמהני שאלת תינוק להכשירה.

הנו"ן הזה הגג רחב קצת יותר מהמושב, ואולי דומה לבי"ת - שאלת תינוק.

הנו"ן של נפשכם נראה לי שפסול - הגג רחב מדי ביחס למושב. הנו"ן של ונתתי שאלה קשה (האם היא מין בי"ת או מין נו"ן) - נראה שאפשר לשאול תינוק.

החי"ת כשרה אע"פ נדבקו גגי הזייני"ן זה לזה ונסגר החטוטרת.

היו"ד רגלו ארוכה מעובי הגג, בגלל הנטיה היפה שלו [עיקום הרגל היטב] כולם קוראים לו יו"ד, ועל זה העולם סומך להכשיר [לעניות דעתי יש כאן פסול כפי שביארתי כמה פעמים].

הנו"ן פסולה, גגה ארוכה ממושבה, וצורתה של האות נאבדה. היא גם "מרובעת" (כלומר הצואר יוצא מהקצה כוי"ו, ואין בה נטיה אלא יורדת ישר] שנראית כמין בי"ת וגם גגה רחב מדי, ביחד נראה שפסולה.

הנו"ן הזו ניתן לשאול תינוק ולהכשירה, בשונה מהקודם צוארה יורד באלכסון מעט וגגה ומושבה שוין, שנותן לה קצת יותר צורת נו"ן. על כן יש לשאול תינוק אם היא נו"ן או כ"ף.

הנו"ן הזו גם יכול לשאול תינוק עליה, מושבה רחב מגגה. ויש להסתפק בגלל רוחב הכללי שלה האם היא נו"ן כשרה או מין בי"ת, ועל כן יש לשאול תינוק.

תודתי לרב שמחה פרנקל על חלק נכבד של התמונות כאן, ועל בלוגים קודמים בפורום.