ספק שינוי צורת האות - ספק חק תוכות

כעת אבאר שגם אם היה ברור לנו שבשעה שמשך הסופר ראש וצד ימין של העי"ן, נשתנה בי"ת זו למ"ם [ובזה רבים נוהגים לפסול כסברת הקסת, דנשתנה צורתו לרגע והוי חק תוכות דכתיבה], מ"מ גרירת נגיעה זו, אינו חק תוכות מדאורייתא, אלא ח"ת מדרבנן.

א)  ראה ביאור הלכה (סימן לב סעיף יז. ראה גם משנת הסופר ריש פרק ח) דמחיקת עקב הדלי"ת שישאר ממנה רי"ש, נחלקו הפוסקים האם זה פסול ח"ת מדין תורה או לא. דעת הבית מאיר ועוד, שאין זה פסול ח"ת דאורייתא אלא דרבנן לחוד, משום שמוחק רק דיו מיותר, אבל גוף האות הנשאר נכתב ולא נחקק, ואין ח"ת דאורייתא אלא כאשר חוקק בטיפת דיו לעשות ממנו עצם צורת האות. ואחרים חולקים וסוברים שהוא פסול מדין תורה. ונראה שדעת הביאור הלכה נוטה לסברא המחמירה, ע"פ דעת רעק"א [תשובות תנינא סי' לז].

ב)  בתשובות רעק"א שם, מבאר את שיטת הסמ"ק ורשב"א שמתירים לגרר כל דיו שפוסל האות לאחר שנעשה האות מתחילה בכשרות, דאין בזה ח"ת לדעתם, ומבאר רעק"א חילוק בדין ח"ת לשיטתם, בין גרירת אות אחת [כגון ה"א] להפכה לאות אחרת [דלי"ת] דהוי פיסול גמור של ח"ת, משא"כ שאירע טעות הפוסל ומבטל צורת האות שלא בכוונת הסופר, כגון נפלה טיפת דיו על האות שמבטל צורתה, דבזה ס"ל לסמ"ק ורשב"א שאין בגרירת הדיו משום פסול ח"ת.

אמנם להלכה אין אנו פוסקים כשיטת הסמ"ק ורשב"א הנ"ל להכשיר גרירה כזו.

מ"מ למדנו שלוש שיטות בגרירת עקב הדלי"ת לעשות רי"ש וכיו"ב. א) דעת הרבה פוסקים שהוא פסול תורה, ב) דעת הבית מאיר ועוד שהוא פסול דרבנן, ג) דעת הרשב"א וסמ"ק שהוא מותר אף מדרבנן.

ג)  הנה יש לומר דכל זה, כאשר גרירת הדיו הוא מעצם ציור האות, כגון באות דלי"ת שגרר ממנה העקב, ועשאה רי"ש וכיו"ב, דנחלקו הפוסקים כנ"ל האם הוא פסול ח"ת דאורייתא או דרבנן.

אבל אם הפיסול אינו בעצם דיו האות, אלא בגורם שבא מחוץ לה, כגון צואר הלמ"ד שנכנס לחלל הדלי"ת ופסלה, ושוב מחק צואר זה. יש מקום לומר, דלכו"ע ייחשב גרירה זו רק ח"ת דרבנן. שהרי אינו גורר כלל בדלי"ת עצמה, אלא גורר אות אחרת המפריע לדלי"ת.

ואף אם יבואו להחמיר בעלי שיטה המחמירה, מ"מ זכינו שמקרה זה [של גרירת צואר הל' מחלל הדלי"ת, וכן נגיעה של אות אחרת הנסמכת ופוסלת מחמת נגיעתה לאות הראשונה שנכתבה כולה בכשרות, כמקרה דנן] ודאי קל ממקרה הקודם. והראיה, שהרי רעק"א הנ"ל מסביר אליבא דסמ"ק חילוק זה, א"כ יש לומר דאף לפוסלים בה גרירה משום ח"ת, מ"מ פסול כזה אינו דין תורה אלא דרבנן לחוד.

ד)  וממש כסברא זו, וקצת דומה לשאלה שלפנינו, נמצא בתשובת הצמח צדק (או"ח סי' יח, אות ח). הצ"צ מתיר בכ"ף מרובעת שנחלקו הפוסקים מה דינה, לסמוך על שיטות הרשב"א ובית מאיר הנ"ל להתיר גרירת הזוית להכשירה לכו"ע שתהא עגולה.

כן במקרה דידן, היות שאין הפיסול ברור, ונראה לי עיקר [כפי שביארתי קודם] שמדובר כאן רק בפסול צורת האות בגדר חסרון כתיבה תמה דרבנן לחוד, ודאי נוכל לעשות חשבון הנ"ל להתיר גרירת הנגיעה.