רגל הכ"ף נוגעת לגג הה"א שלמטה - אם זה היה קורה קרוב לסיום הגג שבצד ימין, או שהסופר היה עוצר בחצי הגג, נמצא שנהפכה הכ"ף הזו לבי"ת גדולה [גבוהה] ונפסלה. ואע"פ שהמשיך עשיית הגג והשלמת הה"א, וניכר כעת שתי האותיות כל אחת לעצמה, מ"מ היות שלרגע נפסל הכ"ף משום שינוי צורתה, המשך תיקונה הוי כחק תוכות [בכתיבה]. כן פסק בקסת הסופר.
אמנם כאן מסתמא משך גג הה"א כולה בבת אחת, אם כן לשום רגע בכתיבה ממש לא נשתנתה הכ"ף - וכשרה ע"י גרירת הנגיעה, כמו כל שתי אותיות הנוגעות זו לזו שאינן מוקפות גויל, שמותר לגרר ביניהם.
(ואיני אומר שבאמצע משיכת הקולמוס לשניה אחת נהפכה צורתה, כי אינני מתייחס אלא לפעולות גמורות של כתיבה, ולא לשינוי תיאוריטי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה