שו"ע
אדמו"ר סימן לב סעיף ב
על
פי הקבלה צריך לכתוב ד' של אחד גדולה כל כך כמו ארבע דלתי"ן קטנים:
פירוש:
על
פי הקבלה (של האר"י
ז"ל) צריך לכתוב ד' של אחד (בתפלין של ראש ושל יד, ובמזוזה) גדולה כל כך כמו
ארבע דלתי"ן קטנים.
פירוש: הדלי"ת
הזו צריכה להיות גגה עבה ד' קולמוסים, שהיא ד' דלתי"ן (רגילות, או קטנות כפי
שיבואר). והירך יהא ארוך כשיעור עובי ד' קולמוסים כלפי מטה, והוא שיעור "ארבע
דלתי"ן קטנים", כמבואר בשו"ע רבינו להלן סעיף יט ששיעור ירך
הדלי"ת כשהיא קצרה כמלוא אות קטנה, דהיינו כמלוא אות יו"ד שהיא שיעור
עובי הקולמוס. נמצאו ד' דלתי"ן קטנות, עובי גגן ד"ק ועובי [אריכות] רגלן
ד"ק. וזה שיעור הדלי"ת רבתי בתפלין ומזוזה.
אבל
בס"ת דלי"ת רבתי אינו צריך להיות גגה עבה כל כך, אלא כמו כל האותיות רבתי
שהן כפולות, כלומר, שיעור הגג כפליים בעוביה מהרגילה, ורגלה ארוכה כפליים.
נמצא
ששתי הדלי"ת רבתי [בתפלין וס"ת], שוין בשיעור אורך רגלן שהוא כפליים מדלי"ת
רגילה. כי הד' הרגילה ירכה לכתחלה שתי קולמוסים, והרבתי ד' קולמוסים. אבל השינוי בין
תפלין וס"ת הוא בעובי גגן, בתפלין ומזוזה עוביה ד' קולמוסים, ובס"ת עביה
רק ב' קולמוסים.
מהיכן המקור שמה שכתב האדה"ז בהלכות תפילין -"גדולה כמו 4 דלתים" זה גם במזוזה?
השבמחקוהאם ידוע כיצד כתבו סופרי חבד בדורות הקודמים?
בכבוד רב ובברכה.
מבואר בשער הכוונות של האריז"ל (כוונות קריאת שמע, דרוש ו) דהד' רבתי בין בתפלין בין במזוזה עבה כד' דלתין.
השבמחקבתפלין יש תמונות ברורות שנהגו כן. במזוזות אין לי תמונות או עדויות.