בהמשך למה שנכתב על שינויים באותיות עיי"ן ופ"א, נעמוד על שינוי נוסף - באות שי"ן.
הרבה סופרים מושכים את קוי השי"ן עד לנקודה למטה, אבל אין עושים לשי"ן שום מושב כלל. זה אינו נכון, אלא צריך להיות לשי"ן מושב למטה, אמנם צר וחד לצד שמאל כמבואר בב"י, אבל צורת השי"ן שיש לה מושב, והוא המקום שמתחברים בו שלושת ראשי השי"ן למטה.
כך כתבו באשכנז את צורת השי"ן מאות שנים, עד למאה האחרונה שחל שינוי בכתיבת צורת השי"ן.
השי"ן כאן אינו ממורכז לאמצע כמו שהיה פעם, אלא קו שמאל שבו [הזיי"ן - בכתב ב"י] עומד ישר וזקוף, ולכן שתי הקוין הימניים נטויים אלכסון הרבה יותר ממה שהיה פעם. בשי"ן הזה גם אין בו מושב!! ראש האמצעי כבר אינו מרכז האות !!
טעם השינוי הזה: כי המשנת סופרים כתב "הראש השמאלי (של השי"ן) יהיה לכתחילה יריכו ממש בעמידה". כלומר הראש השמאלי-הזיי"ן צריך לעמוד יריכו זקוף לגמרי. ועל פי דבריו שינו הסופרים את צורת השי"ן, מכפי שהיתה מקדמת דנא.
וציין במשנ"ס (בשער הציון) מקורו לא"ב האחרון [בהוצאת הרב משי זהב, עמוד רפב], וז"ל "וראש השלישי כמו זיי"ן ממש בעמידה". וכן כתב בספר כתיבה תמה שהירך תהא בעמידה פשוטה. ועוד הגדיל בעל ה'כתיבה תמה' שם (עיין בדבריו ובציורים) להורות שאין לשי"ן מושב.
הרב משנ"ס הבין בלשון הא"ב הנ"ל, שכל הזיי"ן גם יריכו בעמידה ממש. אבל אין הכרח לבאר כן בכוונת לשון הא"ב. אלא יש לפרש רק הראש יהא זיי"ן ממש (ובא הא"ב לשלול סברא שהראש יהא כוי"ו מרובעת בעלת ד' פינות ויריכה יוצאת מצד ימין של הראש, אלא צ"ל הראש ממש כזיי"ן עובר על הקו לב' צדדים). אבל אפשר שיריכה נטויה באלכסון מעט למרכז השי"ן. וכ"כ במשנת הסופר (ביאור הסופר ד"ה כעין זיי"ן, עמ' פט) בהבנת הא"ב.
עכ"פ משינוי זה נוצרו עיוותים בשי"ן. [יש להדגיש שחידושו של בעל הכתיבה תמה לא לעשות מושב לשי"ן, היא המצאתו הבלעדית של הכתיבה תמה. (ונראה שדברי הכתיבה תמה היו למראה עיני המשנ"ס, שהרי מעתיקם בנוגע לאות פ"א, וכמדומה לי שגם באות שי"ן הושפע מדבריו. אך לא העתיק את סברתו לבטל מושב השי"ן, אדרבה העתיק את לשון הב"י שיש לה מושב חד. ופשוט שאין לסמוך על בעל הכתיבה תמה].
חי"ת המסומנת - כנראה שבתחילה היה ראש ימין רחב כרי"ש, ואח"כ תיקנו להיות כעין וי"ו עבה (ולדעתי לא הועיל הרבה, כי לסוברים שגם חי"ת המורכבת מדלי"ת או רי"ש כשרים, לא היה צריך לתקן. ולסוברים שהחי"ת צריכה להיות דוקא מצורת זייני"ן או ווי"ן, קשה לומר שזו צורת וי"ו).
הפאי"ן המסומנות - דוגמאות למה שביארתי למעלה - שהמלוי כיום נהפך להיות עיקר בפ"א.
תי"ו - ירך ימין קצר. כשרה וצריכה תיקון.
דלי"ת צרה - אולי שאל"ת שמא היא נראית כזיי"ן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה