כתב גרוע ופסולי נפסקים

בתמונה הראשונה - המ"ם יש בה הפסק ניכר בין החרטום לגוף. מכל מקום התוספת לחרטום מצילה, שאינה נעשית כ"ף ווי"ו שלא היה בה שום שאלה של היתר, אבל כעת היא שאלת תינוק - ואם תינוק יקראנה מ"ם מותר לתקנה לפי הדין.

בתמונה השניה - האל"ף נפסקה נקודה התחתונה לגמרי מהגוף - והיא פסולה, כמבואר בביאור הלכה (סימן לב סעיף כה, ד"ה מכירם) שבהפסק גדול ביותר אסור לתקנה [שלא כסדרה] לכל הדיעות.

בשתי התמונות - ממי"ן סתומות משונות וצריכות שאלת תינוק.