בשבתך- סיום הכ"ף דבוק לגג המ"ם שתחתיו בדיבוק עב, נמצא שבשעת כתיבת גג המ"ם, נעשית הכ"ף לבי"ת גבוהה, ונפסלה. והמשך כתיבת המ"ם אינו מכשירה, אלא היא נעשית מאליה כעין חק תוכות. המנהג לפסול.
לאהבה - ועוד ההי"ן שצוינו, הסופר מוסיף ברגל ימין פניה שמאלה. בשביל מה? אמנם יש להכשיר בדיעבד, אך אין זו כתיבה תמה לכתחילה להוסיף בציור האות, דבר שאינו מצורת האות המקובלת.
ומלקוש - סיום רגל הקו"ף נוגע לגג הכ"ף שתחתיה, מותר לגרור ביניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה