ב"ה
לבקשת ר' דוד ברסמן
הריני מודיע שעל פי דעת שו"ע אדמו"ר הזקן בסימן לב סעיף יט, כ, ברור שיש שיעור המעכב לאורך האותיות [יו"ד], וי"ו, זיי"ן נו"ן ועוד.
ירכי האותיות דלי"ת, ה"א ימין ושמאל, רי"ש, תי"ו - ירך ימין, חייבים להיות כעובי הקולמוס, ואם אינן באורך זה הרי אלו פסולים.
ירך היו"ד [לפי הבנת משה ויינר] חייב להיות לכתחילה פחות מעובי הקולמוס, ובדיעבד כשיעור עובי קולמוס אחד [ולא יותר] כשר. אבל ירך היו"ד שארכו יותר מעובי קולמוס אחד הרי זה שיעור וי"ו, והוא פסול מן הדין לפי דעת שו"ע רבינו.
ירכי הוי"ו וזיי"ן חייבים להיות ארכן יותר מעובי קולמוס אחד אף לעיכובא, ולא יהיו כשיעור נו"ן פשוטה דהיינו יותר משתים וחצי קולמוסים בארכן. ואם הן ארוכין קצת [כלומר קצת יותר משתים וחצי קולמוסים בירכן - בעיקר בוי"ו] ניתן להכשיר בדיעבד, ע"י שאלת תינוק, עד אורך ג' קולמוסים בירכן שאז הן ודאי בשיעור נו"ן פשוטה, ופסולים.
נו"ן פשוטה חייב להיות ירכו ג' עובי הקולמוס לפחות, כלומר עובי הראש של האות שהוא כעובי יו"ד בכתב רגיל, ואם פיחת משיעור זה פסול.
יריכי החי"ת וצד"י פשוטה וגימ"ל יש להן ודאי שיעור, אך שצריך קצת חקירה לברר מה גדר שיעור ירכן. אך פשוט שיש להן שיעור בירך [לכל הפחות כעובי קולמוס אחד, ואפשר יותר כשיעור וי"ו, והצד"י פשוטה כשיעור נו"ן פשוטה?].
מה דעתך בירך שמאל של ה'
השבמחקצ"ל כקולמוס ומשהוא כדעת המשנ"ב או די בקולמוס מצומצם?
די בקולמוס אחד מצומצם. כן נהגו כל הסופרים בדור הקודם.
מחק