חשש זנב בתפלין

יש כאן בעיה של זנב [כלומר שלשה שורות נכנסות זו אחר זו].

אמנם יש מחלוקת בין רבני הדור, האם ריוח פרשה מצטרף לכניסה של זנב, או שמא הכניסה הוא למטרת ריוח הפרשה ולא לשנות את צורת הדף, על כן אינו מצטרף לשיטות הזנב.

אך לנוהגים כמנהג הרב בית יוסף [השו"ע] לעשות הריוח של פרשת והיה אם שמע סתומה כשיטת הרמב"ם, ולא להניח ריוח אחר ובשעריך, אלא מניחים רק מעט ריוח להיכר וסימן בלבד שהפרשה הבאה היא תהא סתומה כמבואר בבית יוסף ובשו"ע אדמו"ר הזקן, על כן במקרה כזה אין כאן כלל ריוח לצורך פרשה, ובודאי מצטרפת [לשתי דיעות הנ"ל] לשלשה שיטות של זנב. ועל כן נראה לפסול כאן.

פשוט שאין חילוק בענין זה בין הריוח במזוזה או בתפלין, כי הריוח שבין שמע לוהיה שוה בשתיהם.

אמנם יש להסתפק בזה לפי שיטת הט"ז שמניח מעט ריוח פחות מט' יודי"ן אחר ובשעריך, כדי שתצטרף למעט ריוח בראש שיטה שלפני פרשת והיה, כדי שתהיינה יחד שתי הרווחים פרשה סתומה, כמבואר שיטתו בזה. האם נאמר שהיות שזה למטרת ריוח פרשה סתומה על כן אין שיטה זו מצטרפת לזנב, או דילמא היות שאינה שיעור פרשה אלא מעט, מנין לנו לצרפה להשלמת סתומה, דילמא היא למטרת זנב. (ומן הסברא נראה להקל בזה, כסברא ראשונה להכשיר).

ידידי ר' ברוך דנון שיחי' העיר לי שהדברים שכתבתי כאן מבוארים בספר משנת הסופר (דף רעו, ביאור הסופר ד"ה צר בסופו), וכיוונתי לדעתו. תודה