פרשיות תפלין של יד כסדרן על הקלף

שו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף ג

לכתחלה צריך לכתוב ד' פרשיות של יד בקלף אחד שנאמר והיה לך לאות, משמע אות אחד, דהיינו בית אחד שהוא אות הנראה מבחוץ, וכשם שהוא אות אחד מבחוץ כך יש להיות אות אחד מבפנים, שתהיינה כל הפרשיות כאגרת אחת על קלף אחד.

אבל בתפלין של ראש שיש בו ד' בתים, צריך שתהיינה הפרשיות כתובות בד' קלפים לכתחלה כמו שיתבאר:

***

חידוש וביאור:

א)  לכאורה כל סעיף זה אינו במקום, שהרי בלאו הכי מבאר בסוף הסימן דיני פרשיות של יד ושל ראש, אם מעכב בהן קלף אחד או לא, ומה צורך כאן לבאר שלכתחלה כו'.

ועוד, רבינו היפך מסדר השו"ע – שהקדים פרשיות ראש לשל יד, ואילו רבינו מקדים של יד לשל ראש? [ואמנם י"ל דהיינו לפי פסק הרמ"א דמקדימים לכתוב של יד].

מהו לשון "אבל תפלין של ראש" דבא להדגיש הבדל בדינן – לכאורה שוין הם, הפרשיות יהיו כמנין הבתים, ביד בית א' וקלף א' ובראש ד' בתים וד' קלפים?

ב)  ונראה דרבינו בא לבאר כאן גדר כתיבת פרשיות של יד, דד' הפרשיות כולם הם ענין אחד "אות אחד.. כאגרת אחת", כשם שהבית של יד מבחוץ הוא אות אחד. ואע"פ שמה שצ"ל כתובות על קלף אחד ממש הוא רק לכתחלה, מ"מ מצוה לדבקם. ועכ"פ צריכות להיות ראויות להיכתב על קלף אחד.

ונפקא מינה – אם כתב כל הד' פרשיות כסדרן [בזמן הכתיבה] על קלף אחד, אך הן מונחות [במקום] על הקלף שלא כסדר. כגון שכתב ד' פרשיות לרש"י כסדר זמן כתיבתן, אך כתובות על הקלף כסדר ר"ת. או שכתב פ' קדש תחילה באמצע הקלף וכתב אח"כ מצידו לימין פ' והיה כי יביאך.

דאם לא היה דין קלף "אות" אחד בפרשיות של יד, מה איכפת לי בכך, הרי ראויים לחתכם ויהיו לפניו ד' פרשיות נפרדות, והרי בדיעבד כתבן על ד' קלפים נפרדים כשרים. אלא ודאי כל שמונחים על הקלף [במקום] שלא כסדר, פסולות.

והאם יוכשרו כאשר יחתכם וידביקם שוב כסדרם, נראה שבאנו למח' האחרונים בדין תעשה ולא מן העשוי בתפלין.

ג)  עוד נפקא מינה – שצ"ל ריוח הפרשיות פתוחות וסתומה כדינן המבואר להלן בסעיף נ. ואם שינה פסולות, ואע"פ שאפשר לחתכן זה מזה. שמע מינה צ"ל ראויות להכתב [ולהיות מונחות יחד] על קלף אחד, כי הן ענין אחד.

כלומר, מקומן בקלף לפי הסדר והמשכיותן, מחייב שתהא סיום פרשה א' ותחילת פרשה ב' תואמות בענין הריוח ביניהם. לכן גם אם הם כתובות בקלפים נפרדים, הן צ"ל ראויות לדבקן יחד שתהיינה התאמה בריוח הפרשה, כי הן כאגרת ואות אחד.

ד)  אבל בתפלין של ראש שיש בו ד' בתים צריך שתהיינה הפרשיות כתובות בד' קלפים לכתחלה כמו שיתבאר. כלו' לא רק שלכתחלה הן ד' קלפים, אלא שדינן ד' אותות שונות. ולכן אין בהן דין פתוחות וסתומות, כמבואר בשוע"ר סעיף נד. והוא מטעם שביארתי שאין שייכות בין ד' הפרשיות זה לזה, כמו השייכות בשל יד – כי בראש הן ד' אגרות.

במלים אחרות: סעיף ג' הוא המשך ותוספת לסעיף א, דיש בתפלין דין כסדרן גם בזמן הכתיבה [סעיף א], וגם בסדר הנחת הפרשיות על הקלף – בשל יד [סעיף ג]. אבל בתפלין של ראש סדרן במקום הוא רק סדר הנחתן בתוך הבתים.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: סדר הפרשיות בבית של יד